מהי שלומוּת (Well-Being) ואיך תוכלו לשפר ולהעצים אותה בחיי היומיום שלכם
שלומוּת (Well-being) היא תחושת רווחה כוללת והוליסטית, המתארת מצב של איזון ושביעות רצון בחיים. האתר שלנו מוקדש כולו לחקר השלומות וטיפוחה – וכאן תוכלו למצוא מידע כללי על המושג, על ההיבטים השונים שונים – והפניות למאמרים שכדאי לכם לקרוא כמו גם מושגים שמאוד כדאי לכם להכיר.

תוכן עניינים
האקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח "שלומוּת" (באנגלית: Well-Being), והוא מתאר את מצב הרווחה הכללית של האדם, מבחינה רגשית, פסיכולוגית, חברתית, ולעיתים גם פיזיולוגית (גופנית). שלומות אינה מסתכמת רק בתחושת אושר רגעית, אלא כוללת מצב מתמשך וארוך טווח של סיפוק, משמעות, איזון והיכולת להתמודד עם אתגרי החיים. לפי מודלים מסוימים, שלומות מתחלקת לשלומות סובייקטיבית (תחושת רווחה אישית) ושלומות אובייקטיבית (מצב בריאותי, כלכלי, חברתי וכדומה). בעוד שהראשונה היא תוצר של המוח שלנו, ההרגלים, הדפוסים הקוגניטיביים והרגשיים, השלומות האובייקטיבית היא עניין שרירותי שנקבע על ידי גורמים מדידים, כמו המצב הכספי של האדם, קשריו החברתיים ועוד.
האבחנה הזו בעצם אומרת לנו שיש דברים מסויימים שנוכל לשנות "מבחוץ" (למשל, להכניס יותר כסף, לשפר את הקשרים שלנו עם אנשים אחרים), ודברים אחרים שדורשים עבודה פנימית, כמו האופן שבו אנחנו ממסגרים חוויות, תשומת הלב שלנו לרגשות ועבודת עומק נפשית.
מהי שלומות וממה היא מורכבת?
במובן הרחב, שלומות משקפת את היכולת של האדם לחיות חיים מלאים, מספקים ומשמעותיים. זה נושא שחשוב לכולנו, ויש מאות חוקרים הבוחנים את התופעה, כל אחד מזווית אחרת ובאמצעות כלים שונים.
במחקר, נהוג לחלק את השלומות לכמה מרכיבים מרכזיים. למשל, רווחה רגשית מתמקדת בתחושות של אושר, סיפוק והיכולת להתמודד עם רגשות שליליים. רווחה חברתית עוסקת בקשרים בין-אישיים תומכים ובתחושת השייכות לקהילה. רווחה פיזית מתייחסת לבריאות הגוף, לאורח חיים בריא ולתחושת בריאות ואנרגיה. רווחה תפקודית מתמקדת בתחושת יעילות, הישגיות והיכולת למלא משימות יומיומיות. רווחה קוגניטיבית עוסקת בבהירות מחשבתית, יכולת קבלת החלטות ותחושת מסוגלות מנטלית. כל אחד מסוגי הרווחה האלו חשוב ומשמעותי בפני עצמו, והם עובדים ביחד בסינרגיה כדי ליצור את חווית השלומות הכוללת, או ההוליסטית, של כולנו.
מה פוגע בשלומות שלנו?
בעידן המודרני, שלומות הפכה לנושא מרכזי בשל מספר סיבות עיקריות. אני חושב שזה קורה בעיקר בגלל שינויים סוציולוגיים שהאנושות כולה עוברת, ואנחנו, כפרטים, נדרשים להגיב להם מבלי שרכשנו את הכלים או למדנו איך להתנהל.
התמודדות עם עומס ומתח
שינויים חברתיים ותרבותיים
המעבר מחברות מסורתיות לחברות מודרניות הוביל לפירוק חלק מהמבנים החברתיים התומכים, כמו קהילות ומשפחות מורחבות. למרות שאנחנו מוקפים באנשים, למשל, ברשתות החברתיות, היום יותר מתמיד קל מאוד להרגיש בדידות עמוקה ותחושה של ניתוק מהסביבה שלנו.
גם פה, אני חושב שהשורשים נעוצים בסוציולוגיה ובתרבות שבאה איתה. המעבר מחברה חקלאית לחברה עירונית וממסגרת מסורתית למודרנית שינה באופן מהותי את דפוסי החיים שלנו. בחברות חקלאיות, חיי הקהילה והמשפחה המורחבת סיפקו בסיס רגשי ותמיכה חברתית יציבה. עם המעבר לעיור וחיים אינדיבידואליים, רבים איבדו את התחושה הזו של שייכות קרובה, ובמקומה נוצרו תחושות של בידוד וניתוק.
בימינו, על אף התקשורת הזמינה והרשתות החברתיות, אנשים רבים מדווחים על תחושת בדידות גוברת, הנובעת מהיעדר קשרים עמוקים ואותנטיים ומהשוואה תמידית שלהם לאחרים. בנוסף, אורח החיים האינטנסיבי והלחצים התמידיים מוסיפים לעומס המנטלי, מקשים על יצירת איזון ומערערים את תחושת השלומות בתחומים שונים. ההבנה הזו מחדדת את החשיבות של טיפוח תחושת רווחה אישית, חברתית וקהילתית, לצד חיבור מחדש לערכים ולמבנים שמקדמים חיי קהילה ותמיכה הדדית.
תמיד יש משהו לפספס, תמיד יש מה להחמיץ
בנוסף לעומס המשימות והדרישות והשינויים החברתיים, אנו חיים בעידן של שפע אפשרויות בחירה. על רקע זה, תופעות כמו פומו (FoMO), הפחד מהחמצה, מעצימות את הלחץ ואת תחושת השחיקה. בעידן שבו הכול מתועד ומשותף ברשתות החברתיות, אנשים חשים לעיתים קרובות שהם מפספסים אירועים, חוויות או הזדמנויות שחבריהם משתתפים בהם. זה יוצר מעגל מתיש של רדיפה אחר חוויות חדשות ותשומת לב, שמותיר מעט מאוד זמן למנוחה או להנאה פשוטה מהרגע.
מנגד, פובו (FoBo), הפחד שבסופו של דבר עלול לגרום לנו להתייסר על בחירות שעשינו או מונע בחירה (למשל, בבן/בת זוג, בקריירה, אפילו בשאלות כמו מה להזמין במסעדה), מוסיף לחץ מסוג אחר. כשיש אינסוף אפשרויות זמינות, בין אם מדובר בבחירת יעד לחופשה, קנייה של מוצר או החלטה על קריירה, אנשים מתקשים להכריע, מחשש שאולי לא בחרו את האפשרות המושלמת. התופעה הזו גוזלת אנרגיה מנטלית יקרה, גורמת לדחיינות ומעמיסה על תחושת הרווחה האישית.
השפעות חיצוניות
גורמים חיצוניים שאינם בשליטתנו, כמו מצבי מלחמה, משברים כלכליים, או אי-יציבות פוליטית במדינה, יכולים להשפיע באופן משמעותי על השלומות שלנו. אירועים חיצוניים כאלה יוצרים תחושת אי-וודאות ואיום שמחלחלת לכל תחומי החיים – החל מהיכולת להתפרנס ועד תחושת הביטחון האישי והחברתי. כשסביבה חיצונית רועשת ובלתי יציבה, קשה לשמור על שגרה בריאה ועל תחושת איזון פנימי.
משברים גלובליים, כמו מגפת הקורונה, ממחישים כיצד אירועים רחוקים יכולים לחלחל לתוך החיים האישיים. הבידוד החברתי, החששות הבריאותיים והקשיים הכלכליים שחוו אנשים רבים פגעו בשלומות הן ברמה האישית והן ברמה הקהילתית. גם משברים כלכליים, כמו אינפלציה או עליות מחירים, יוצרים לחצים קיומיים שמכריחים אותנו להתמודד עם דאגות יומיומיות, תוך פגיעה בתחושת הביטחון האישי והיכולת לתכנן לטווח הארוך.
מעבר לכך, אירועים גלובליים כמו משבר האקלים משפיעים עלינו באופן ייחודי. התחושה שהעולם משתנה לרעה, לצד הצפה של מידע שלילי במדיה, יכולה לעורר חרדה סביבתית ואפילו תחושת חוסר אונים מול אתגרים שנראים גדולים מכפי יכולתנו האישית להתמודד. גורמים חיצוניים אלה משאירים אותנו בתחושת מתח מתמשכת, שוחקים את הרווחה האישית ומערערים את תחושת השליטה שלנו על החיים.
אבל האמת היא שלא חייבים להרחיק עד המציאות הגלובלית. גם דברים קטנים יותר, הקשורים בבחירות החיים שלנו (ובמידת מה הם דווקא כן בשליטנו), יכולים לעזור לנו לשפר את תחושת השלומות. לדוגמה, הסביבה הפיזית המיידית שלנו יכולה גם היא להשפיע על השלומות. לעיתים מבלי שנשים לב. רעש עירוני בלתי פוסק, זיהום אוויר, ומרחבים צפופים תורמים לתחושת מתח מתמדת. לעומת זאת, סביבה רגועה יותר עם גישה לטבע ותחושת חיבור לקהילה יכולה לשפר משמעותית את הרווחה הכללית. אני מאמין שגם במקומות הכי רועשים אנחנו יכולים למצוא לעצמנו פינות של שקט: לסדר לעצמנו בית נעים, סביבה שמעודדת את היצירתיות שלנו ויוצרת תחושה של שגשוג וזרימה, בועה מגוננת שעוטפת אותנו מפני הרעש החיצוני.
גורמים פיזיולוגיים-גופניים
גורמים פיזיים, כמו מחלות קשות, כאב כרוני או מוגבלות גופנית, יכולים לפגוע באופן משמעותי בשלומות שלנו. מצב בריאותי ירוד משפיע לא רק על היכולת הפיזית, אלא גם על המצב הנפשי והרגשי. כאשר הגוף נאבק במחלה או מתמודד עם מגבלות, נוצר עומס מנטלי שיכול לכלול תחושות של תסכול, חוסר אונים, או דיכאון. בנוסף, מחלות כרוניות או קשות משפיעות גם על תחומי חיים אחרים, כמו יכולת עבודה, קשרים חברתיים והיכולת ליהנות מחיי היומיום, מה שמעצים את הפגיעה ברווחה האישית הכוללת.
מעבר לכך, מצבים רפואיים ממושכים יכולים להוביל לתחושת בידוד חברתי, שכן פעמים רבות אנשים במצבים כאלה מוצאים את עצמם מוגבלים בפעילות חברתית או בתפקוד יומיומי. הם עשויים להרגיש נטל על הסובבים אותם או לחוות חוסר הבנה ותמיכה מספקת מהסביבה. גם תחושת חוסר הוודאות הנלווית למצבים רפואיים מורכבים – כמו אי-ידיעה לגבי ההחלמה או ההתמודדות העתידית – מוסיפה למתח וללחץ הנפשי.
מה תורם לשלומות שלנו ואיך נשפר אותה?
אחד הדברים החשובים בחיפוש אחר שלומות הוא מציאת האיזון בין דברים שונים ואימוץ הרגלים בריאים עבורנו. שלומות דורשת איזון בין תחומי החיים השונים – עבודה, משפחה, זמן פנאי וזמן לעצמנו. חשוב להקדיש זמן לתחביבים, מנוחה והנאה פשוטה מהחיים. טיפוח אורח חיים מאוזן מאפשר להתמודד עם עומסים ויוצר קרקע יציבה לתחושת רווחה מתמשכת.
תחושת משמעות הנה עוד גורם מרכזי בשלומות. מציאת מטרות אישיות, בין אם בתחום המקצועי, החברתי או האישי, מספקת תחושת הישג ומקדמת את הרווחה האישית. עשייה שמחוברת לערכים פנימיים, כמו התנדבות או תרומה לאחרים, מעצימה את תחושת הסיפוק והערך העצמי.
לקשרים חברתיים יש גם כן חלק מהותי בשלומות שלנו. יחסים קרובים ואותנטיים עם אחרים הם מקור משמעותי לתחושת שייכות ותמיכה. בין אם מדובר בקשרים משפחתיים, חברויות או קהילה רחבה יותר, מערכות יחסים תורמות לתחושת ביטחון, עוזרות בהפחתת לחץ ומספקות מסגרת לתמיכה הדדית ברגעים מאתגרים.
נדמה שהמסע אל השלומות עובר תמיד בתוך נפשנו פנימה. לכן, היכולת להבין ולנהל את רגשותינו היא מפתח לשלומות. מציאת דרכים להתמודד עם לחצים, חרדות או כעסים, כמו באמצעות מדיטציה, טיפול רגשי או שיחות עם חברים, מחזקת את החוסן הרגשי. תחושת אושר וסיפוק רגשי מגיעה לעיתים קרובות מהיכולת להעריך את מה שיש לנו ולהתמקד בחיובי.
חשוב לשמור גם על הגוף שלנו, ככל שאנחנו יכולים. פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושינה איכותית מסייעים לתפקוד תקין של הגוף ומשפיעים באופן חיובי על מצב הרוח והיכולת להתמודד עם אתגרי היום-יום. תחזוקת הבריאות הפיזית לא רק מונעת מחלות אלא גם משפרת את תחושת האנרגיה הכללית ומגבירה את הביטחון העצמי. אתם לא חייבים לרוץ לסדנאות או ללכת בכל יום לחדר הכושר, פעמים רבות נדרשים שינויים קטנים וקלים ליישום: הקפדה על שעות שינה, שמירה על הגוף בזמן העבודה (למשל, לא לשבת יותר מדי), מציאת הפעילות הגופנית שמתאימה לצרכים ולאופי שלנו, פחות זמן מסך ושחיקה של העיניים ועוד.
חשוב לי להדגיש שדווקא כמי שמתמודד עם נכות מולדת ועובר טיפולים רפואיים מורכבים וניתוחים תכופים מאז ועד היום – אני יכול להעיד ששלומות אינה שייכת לאנשים בריאים בלבד. גם אנשים שמתמודדים עם עניינים רפואיים מורכבים, שסוחבים מחלות, כאב כרוני, טיפולים ואי-ודאות, יכולים לפתח שלומות מלאה ועמוקה, לפעמים אפילו יותר מאנשים בריאים שעושים דרמה אפילו מצינון קל. השלומות אינה רק מצבו של הגוף הפיזי אלא האופן שבו אנחנו תופסים אותו ומתייחסים אליו.
מדוע חשוב ללמוד על השלומות ולעסוק בה בחיינו?
שלומות היא המפתח לחיים מלאים ומספקים, והיא משפיעה על כל תחום – מהבריאות הגופנית והנפשית ועד מערכות היחסים והקריירה שלנו. הבנת המרכיבים של שלומות מאפשרת לנו לזהות את הגורמים שמקדמים אותה ואת אלו שפוגעים בה, ולנקוט צעדים מודעים לשיפור איכות חיינו.
באתר של המעבדה לשלומות תמצאו מאמרים רבים – ואנחנו עובדים כל הזמן כדי ליצור עבורכם מאמרים נוספים, תכנים חדשים וכלים חדשים. כל אחד מהם מדבר על זווית אחרת הקשורה בשלומות, ועל תופעות שיכולות להעצים אותה או לפגוע בה.
תוכלו, למשל, לקרוא מאמרים על ג'ומו – הנאה מהחמצה (Joy of Missing Out), שיכול מאוד לעזור להקל על החיים שלכם ולהכניס הרבה מאוד שלווה ושמחה. כדאי להכיר גם את הקונספט של דיגיטל דיטוקס, או ניקוי דיגיטלי, שעוזר לנו להתנתק מהמסכים והטכנולוגיה לאיזה רגע של נשימה. אפשר ללמוד על טיפוח היצירתיות ותחושת הזרימה (Flow), מרכיבים חשובים בתחושת האושר שלנו.
יש גם תופעות שליליות שרובנו סובלים מהן, מי יותר ומי פחות. ההשוואה החברתית, תסמונת החיים היפים, עומס מידע, חרדת ההחמצה (פומו) – כל אלו (ועוד אחרים) מזיקים לשלומות שלנו ומכרסמים בה.
על ידי למידה של הגורמים החיוביים והשליליים המעצבים את השלומות שלכם, אנחנו מקווים שתוכלו לשפר את היומיום ולחוות הרבה יותר שלומות בכל רגע ובכל תחום של חייכם.
תוכן עניינים
רוצים לתרום למדע? השתתפו במחקרי המעבדה לשלומות!
אנחנו עורכים מחקרים מגוונים הקשורים באסטרטגיה הומאניסטית, שלומות, שגשוג ופריחה. תוכלו למלא שאלונים, להתראיין באופן אישי, להשתתף בקבוצת מיקוד ועוד.