רוחניות היא לא מילה גסה: מה אומרים המחקרים ומהי "בריאות רוחנית"

רבים נוטים לתפוס את הרוחניות כמשהו "פלצני" או מנותק מהמציאות – מותרות השמורות לאנשים עם עודף זמן או כמסלול שנועד לאלו המחפשים משמעות במקומות בלתי נגישים. עבור חלק, המילה עצמה מעוררת אסוציאציות של פילוסופיה עמומה או טקסים חסרי הקשר. אך האם רוחניות היא באמת רק לוקסוס? מחקרים עדכניים מצביעים אחרת: פיתוח רוחניות עמוקה, בין אם במובן דתי, אישי או טרנסצנדנטלי, משפיע בצורה דרמטית על תחושת הרווחה הנפשית, החוסן האישי והיכולת למצוא משמעות בחיי היום-יום. מתברר כי עבור רבים, הרוחניות אינה רק מותרות – אלא צורך בסיסי ומהותי להשגת איזון פנימי ושגשוג בחיים.

רוחניות: לא רק לאנשים דתיים ו/או תושבי פרדס חנה והסביבה

כשהמילה "רוחניות" עולה בשיחה, קל לדמיין אנשים דתיים בבתי תפילה או חובבי מיינדפולנס היושבים על מחצלות בפרדס חנה. אך האמת היא שרוחניות איננה מוגבלת לאמונות דתיות או לאורח חיים ספציפי. למעשה, רוחניות היא צורך אנושי בסיסי, המשתקף בצורך שלנו למצוא משמעות, שייכות והרמוניה בחיים. היא יכולה להתבטא בדרכים מגוונות: מעבודה על תחושת השלום הפנימי שלנו ועד חיפוש חיבור עמוק עם אחרים, עם הטבע או עם רעיונות גדולים יותר.

רוחניות איננה שמורה ל"אליטה רוחנית", אלא נגישה לכל אדם שמוכן לבחון את חייו ולשאול את עצמו שאלות עמוקות. גם אנשים המגדירים את עצמם פרקטיים או ספקנים עשויים לגלות רוחניות בדרכים מפתיעות: דרך אמנות שמעוררת השראה, דרך מערכות יחסים משמעותיות או אפילו דרך רגעים של חיבור לטבע. מחקרים עדכניים מראים כי עיסוק במימדים רוחניים – אישיים, חברתיים, סביבתיים או טרנסצנדנטליים – תורם לשיפור הרווחה הנפשית ולתחושת משמעות עמוקה יותר.

כך, הרוחניות הופכת ממושג המיוחס לדתיים או ל"מיסטיקנים" למשהו אוניברסלי – דרך חיים שיכולה להתאים לכל אחד מאיתנו, בלי קשר לתפיסותיו האמוניות או הסביבתיות. היא איננה תכתיב או סגנון חיים מסוים, אלא הזמנה להתבוננות עמוקה, למציאת איזון ולחיפוש אישי אחר המשמעות.

מהי בעצם רוחניות ואיך היא באה לידי ביטוי?

חוקרים רבים עסקו בשאלה הזו מהיבטים שונים, מתוכם, אני אוהב במיוחד את עבודתו של החוקר האוסטרלי ג'ון פישר שמתמחה בתחום הרוחניות והרווחה הנפשית. הוא פיתח את שאלון SHALOM (Spiritual Health and Life-Orientation Measure), שמודד את הבריאות הרוחנית של האדם.

השאלון מציג בפנינו כלי להערכת הפער בין הרמה הנתפסת לבין הרמה הרצויה בכל אחד מהמימדים הללו. בכך, הוא מאפשר להבין כיצד חוויות רוחניות ותפיסות אישיות משפיעות על תחושת הרווחה הכללית והשלומות (Well-Being) של האדם, ומציע תובנות מעשיות לשיפור איזון והרמוניה בחיים. אחד היתרונות בגישתו של פישר, הוא שהרוחניות היא בעצם מרכיב בחייהם של כל בני-האדם, גם אלו שלא רואים בעצמם כלל אנשים רוחניים, כולל אנשים חופשיים (חילונים), סקפטיים ואפילו ציניים וסרקסטים. הוא מציג מימדים שונים שמייצגים את מה שפישר מכנה "בריאות רוחנית", מעין מפת דרכים אוניברסלית שמחברת את כולנו לאושר העמוק הפוטנציאלי שלנו.

ממה מורכבת "בריאות רוחנית" לפי פישר?

בעבודתו, פישר זיהה ארבעה מימדים עיקריים לבריאות רוחנית: אישי, קהילתי, סביבתי וטרנסצנדנטלי. כל אדם יכול לבחור לעצמו את הדברים שמדברים אליו ותורמים לו. למשל, אנשים דתיים יכולים למצוא מרכיב של תפילה, אמונה באל ועבודתו, ואילו אנשים חופשיים יכולים למצוא את הכוח שבחיבור לטבע, ליקום ולכל השאר. בואו נסקור את המימדים השונים ונראה ממה הם מורכבים.

המימד האישי

המימד האישי מתמקד בקשר של האדם עם עצמו ובאופן שבו הוא מגדיר משמעות, ערכים ומטרות אישיות בחייו. מדובר בהבנת הזהות האישית, חוויות פנימיות ויכולת לשאול שאלות קיומיות כמו "מי אני?", "למה אני כאן?" ו"מה המשמעות של חיי?". המימד הזה מדגיש את הצורך בהרמוניה פנימית, בהבנה עצמית וביכולת לחוות סיפוק מתוך פעולות והתנהגויות יומיומיות.

לדוגמה, אדם שעוסק במדיטציה יומית או כתיבת יומן יכול לחוות חיבור עמוק יותר לעצמו ולערכיו. גם פעולות כמו התבוננות על הצלחות יומיומיות קטנות או קבלת החלטות שמבוססות על ערכים אישיים הן ביטויים למימוש המימד האישי. כאן אפשר למצוא פעולות כמו חיזוק תחושת המשמעות בחיי היומיום שלנו, פיתוח תחביבים מייטיבים, ומציאת הדבדרים שחיוניים לתחושת האושר והשלומות שלנו. שימוש בכלים כמו דמיון מודרך, מיינפולנס וחקירה עצמית יכול לעזור מאוד בדרך לבריאות רוחנית טובה יותר.

המימד הקהילתי

המימד הקהילתי עוסק בקשרים בין-אישיים ובתחושת השייכות של האדם לחברה או לקבוצה מסוימת. הוא כולל מערכות יחסים עם משפחה, חברים, עמיתים או קהילה רחבה יותר. תחושת השייכות והחיבור לאחרים היא מרכיב חשוב בשלומות וברווחה שלנו, שכן היא מספקת ביטחון רגשי, תמיכה והזדמנויות לנתינה וקבלה.

לדוגמה, השתתפות בקבוצת תמיכה, התנדבות בקהילה או השקעה במערכות יחסים קרובות עם חברים ומשפחה יכולים לחזק את המימד הזה. הוא גם מתבטא בתחושת השותפות עם אחרים במטרות משותפות, כמו שיפור סביבתי או פרויקטים חברתיים. מחקרים עדכניים מראים כי גם פעילות מקוונות, כמו השתתפות בקבוצות פייסבוק, יכולות לתרום מאוד לתחושת השייכות שלנו. כך, גם אנשים שחיים בסביבה מבודדת (או פחות אוהבים מפגשים פיזיים המוניים או קטנים), יכולים למצוא לעצמם קהילה ולהרגיש חלק ממשהו גדול וטוב יותר.

המימד הסביבתי

המימד הסביבתי מתמקד בקשר של האדם עם העולם הפיזי והטבע. הוא מדגיש את תחושת החיבור לסביבה, את הכבוד לכדור הארץ ואת האחריות לשמירה עליו. המימד הזה מבטא את ההבנה שהאדם הוא חלק ממערכת גדולה יותר ושיש לו השפעה על הסביבה שבה הוא חי.

לדוגמה, בילוי בטבע, השתתפות בפעילויות לשמירה על איכות הסביבה, או אפילו עיסוק בגינון יכולים להיות דרכים להתחבר למימד הזה. תחושת הרוגע וההתחדשות שמלווה את האדם כשהוא מבלה בסביבה טבעית היא ביטוי קלאסי לחיבור למימד הסביבתי. בהקשר הזה, יצויין כי ישנם תחביבים שאנחנו יכולים לאמץ כדי לחוות את המימד הסביבתי במיטבו. לדוגמה, שוטטות בפארק, גינון אורבני (כן, גם בדירה קטנה אפשר לגדל צמחים ואפילו ירקות ועשבי תיבול) וכל שאר הדברים שלא מצריכים מאיתנו מאמץ גדול במיוחד, אבל מוסיפים הרבה מאוד אוויר וטבע אל תוך החיים שלנו.

המימד הטרנסצנדנטלי

המימד הטרנסצנדנטלי עוסק בקשר של האדם עם משהו מעבר לעצמו, כמו אלוהים, כוח עליון או רעיונות פילוסופיים עמוקים. הוא מתמקד בשאלות של משמעות החיים, קשר לאמונה ותחושת התעלות מעל למציאות היומיומית. המימד הזה אינו מוגבל לדתות מסוימות ויכול להתבטא בדרכים רבות, כולל אמונה רוחנית שאינה דתית.

לדוגמה, אדם שמוצא משמעות עמוקה במדיטציה או תפילה, או אדם שחווה תחושת טרנסצנדנטליות דרך אמנות או מוסיקה, מתחבר למימד הזה. הוא עשוי גם להתבטא דרך רצון לתרום למשהו גדול יותר מהאדם עצמו, כמו קידום ערכים אוניברסליים או השפעה על החברה לטובה.

כיצד ניישם את העקרונות האלו בחיינו

היישום של עקרונות הרוחניות מתחיל בהתבוננות פנימית והכרה במקומות שבהם אנו מרגישים מחוברים או מנותקים. ניתן להתחיל בכתיבת יומן יומי שבו נפרט את הערכים החשובים לנו ואת הדרכים שבהן נוכל לממש אותם. למשל, אם ערך משמעותי עבורנו הוא שלווה פנימית, אפשר להכניס לשגרה פעילויות כמו מדיטציה, נשימות עמוקות או רגעי התבוננות שקטים. המודעות האישית הזו מסייעת לבסס קשר עמוק יותר עם המימד האישי, תוך טיפוח ערכים ומטרות שגורמים לנו תחושת סיפוק ומשמעות.

כדי לחזק את המימד הקהילתי, נוכל להשקיע במערכות יחסים משמעותיות על ידי הקדשת זמן איכות לחברים ולמשפחה, או על ידי השתתפות בפעילויות קהילתיות כמו התנדבות או קבוצות תמיכה. לעיתים, שיחה פשוטה עם אדם קרוב או פעולה קטנה של עזרה לזולת יכולות לחולל שינוי גדול בתחושת השייכות שלנו. בניית קשרים משמעותיים דורשת לעיתים מאמץ מודע, אך היא מחזירה לנו חום ותמיכה רגשית שמחזקים את הרווחה הכללית שלנו.

בנוגע למימדים הסביבתיים והטרנסצנדנטליים, חשוב לקחת רגעים כדי להתחבר לעולם סביבנו, הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית. יציאה לטבע, השקעת זמן בפעילויות שמחברות אותנו לכדור הארץ, כמו טיולים רגליים או גינון, מאפשרת לנו לחוות תחושת התחדשות והרמוניה. במקביל, חקירה של שאלות גדולות יותר – דרך קריאה, אמנות, תפילה או מדיטציה – יכולה לסייע בהבנה עמוקה יותר של מקומנו בעולם ובמציאת משמעות אישית ועמוקה יותר. השילוב של העקרונות האלו בשגרה היומיומית שלנו תורם ליצירת חיים מאוזנים ומספקים יותר.

לקריאה נוספת

Elhai, N., Carmel, S., O'Rourke, N., & Bachner, Y. G. (2018). Translation and validation of the Hebrew version of the SHALOM Spiritual questionnaire. Aging & Mental Health, 22(1), 46-52.

Fisher, J. (2010). Development and application of a spiritual well-being questionnaire called SHALOM. Religions, 1(1), 105-121.

Zini, A., Büssing, A., & Sgan-Cohen, H. D. (2010). Validity and Reliability of the Hebrew Version of the SpREUK questionnaire for religiosity, spirituality and health: An application for oral diseases. Religions, 1(1), 86-104.