הרשתות החברתיות הפכו לחלק אינטגרלי מהחיים של (כמעט) כולנו. הן משמשות פלטפורמה לשיתוף חוויות, יצירת קשרים, קבלת מידע, ולעיתים גם כמרחב לביטוי עצמי ולבניית זהות. עם למעלה ממיליארדי משתמשים ברחבי העולם, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק ורשתות אחרות אינן רק כלים טכנולוגיים, אלא גם מרחבים חברתיים-תרבותיים שעיצבו מחדש את האופן שבו אנו מתקשרים, עובדים, ומבלים את זמננו הפנוי. למרות היתרונות הרבים, השימוש האינטנסיבי ברשתות החברתיות מעורר שאלות מורכבות לגבי השפעתן על חיינו, במיוחד בהקשר של התמכרות, בריאות נפשית, ותפקוד יומיומי.
בעוד שלרשתות יש השלכות חיוביות רבות, במאמר זה בחרתי להתמקד דווקא בהיבטים השליליים המרכזיים שפוגעים בשלומות (Well-Being) של המשתמשים ומכרסמים ברווחה האישית שלהם.
נזקי הרשתות החברתיות
השפעה על בריאות הנפש: חרדה ודיכאון
הרשתות החברתיות מעודדות השוואות חברתיות בלתי פוסקות, הגורמות לתחושות של נחיתות, חוסר סיפוק ואפילו דיכאון. כאשר משתמשים נחשפים באופן יומיומי לתמונות ולפוסטים המציגים רגעים מושלמים והישגים מרשימים של אחרים, הם עלולים לחוש שלא עמדו בסטנדרטים החברתיים שהרשתות מציבות. נוסף על כך, האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מעודדים צפייה חוזרת ונשנית בתכנים רגשיים או שליליים, מה שעלול להעמיק תחושות שליליות ולהשפיע על הבריאות הנפשית לטווח ארוך. מחקרים מראים קשר חזק בין זמן מסך מוגבר ברשתות לבין רמות דיכאון וחרדה גבוהות יותר, במיוחד בקרב צעירים ובני נוער. התמכרות לתגובות, לייקים ותגובות מייצרת גם מעגלים של תלות רגשית, שמחלישים את תחושת המסוגלות העצמית ומגבירים את הפגיעות הפסיכולוגית.
פגיעה בקשרים הבין-אישיים
למרות שהרשתות החברתיות נועדו לחבר בין אנשים, בפועל הן עשויות להוביל להתרחקות רגשית ולהידרדרות באיכות הקשרים הבין-אישיים וירידה בתחושת השייכות. אינטראקציות דיגיטליות אינן יכולות להחליף את הקשרים האישיים המתרחשים פנים מול פנים, שבהם יש מעורבות רגשית ומחויבות עמוקה יותר. אנשים רבים מוצאים את עצמם מבלים שעות רבות בגלילה בלתי נגמרת בפיד, על חשבון זמן איכות עם בני משפחה וחברים. המרדף אחר תשומת לב דיגיטלית, כמו לייקים ושיתופים, מחליש את ההשקעה בקשרים אמתיים ומעודד תחושת ניכור ובדידות. הרשתות החברתיות יוצרות גם לחצים חברתיים, כמו הצורך להיראות או להגיב באופן מסוים, שעלולים לגרום לקונפליקטים ולחוסר אותנטיות במערכות היחסים.
השפעה על פרודוקטיביות והתמכרות
הרשתות החברתיות נבנו על עקרונות שמטרתם לגרום למשתמשים להקדיש להן כמה שיותר זמן. אלגוריתמים מתוחכמים יוצרים לולאות של חיזוקים חיוביים שמניעים גלילה בלתי נגמרת, מה שפוגע בפרודוקטיביות היומיומית. אנשים רבים מוצאים את עצמם מבלים שעות ברשתות במקום לעסוק במשימות חשובות או לפתח תחביבים חדשים. התמכרות זו פוגעת גם ביכולת להתרכז ובבריאות השינה, שכן משתמשים נוטים לצפות בתכנים גם בשעות הלילה המאוחרות. תחושת אובדן הזמן וחוסר השליטה מחלישה את תחושת הסיפוק האישי ומייצרת תחושת אשמה.
הפצת מידע מוטעה והשפעות חברתיות שליליות
הרשתות החברתיות הפכו לקרקע פורייה להפצת מידע שגוי, פייק ניוז ותכנים מזיקים. החשיפה למידע כזה אינה רק מבלבלת, אלא גם עלולה להוביל לחרדות ולפגיעה באמון החברתי. הפלטפורמות מקדמות לעיתים קרובות תכנים פרובוקטיביים או קיצוניים, שמגבירים פולאריזציה חברתית ומעמיקים שסעים בחברה. בנוסף, קבוצות מסוימות ברשתות החברתיות מהוות מרחבים רעילים המקדמים שיח אלים, בריונות מקוונת והדרה, מה שעלול להשפיע לרעה על רווחתם הנפשית של המשתמשים ולהחליש את תחושת הביטחון החברתי. הרשתות יוצרות לעתים תחושה חזקה של עומס מידע והצפה באינפורמציה שלא באמת נחוצה לנו, מה שעלול לפגוע בתחושת הרווחה ולהוביל לחוויה תמידית של עומס רגשי וקוגניטיבי.
מדוע הרשתות החברתיות ממכרות כל כך?
אפשר היה לחשוב שבגלל שההשלכות השליליות כל כך משמעויות (ומי מאיתנו לא חווה אותן), אנשים לא יוכלו להתמכר לרשתות החברתיות. עם זאת, מחקרים מראים כי אנשים רבים מכורים ברמה כזו או אחרת לרשתות האלו, והדבר רק הולך ומתחזק.
חיזוקים חיוביים מיידיים
הרשתות החברתיות פועלות על עקרונות של חיזוק מיידי: לייקים, תגובות ושיתופים יוצרים תחושת סיפוק מיידי, שמעוררת הפרשת דופמין במוח. תגמולים אלו דומים להשפעות של מנגנוני התמכרות אחרים, כמו הימורים, ומחזקים את הצורך לשוב ולהשתמש בפלטפורמה.
עקרון הפומו (Fear of Missing Out)
הפחד מהחמצה, או הצורך להיות מעודכן במה שקורה אצל אחרים, גורם לאנשים לבדוק שוב ושוב את הרשתות החברתיות. התחושה שאולי פספסנו מידע חשוב, אירוע חברתי, או חדשות מרעישות, מגבירה את השימוש ברשתות ומחזקת את התלות בהן.
אלגוריתמים מותאמים אישית
האלגוריתמים של הרשתות החברתיות נבנו כדי להציג לכל משתמש תוכן שמותאם להעדפותיו. התאמה זו מגדילה את העניין ואת זמן השימוש בפלטפורמה, שכן תמיד יש תוכן חדש ומעניין שמחכה לנו. החברות שעומדות מאחורי הרשתות האלו משקיעות מאמצים ניכרים כדי להשאיר אותנו בתוכן הרבה מאוד זמן, לא רק באמצעות תכנים אלא גם נוטיפיקציות ו"מגנטים" אחרים שמושכים אותנו לחזור שוב ושוב. לדוגמה, עיצוב ממשק המשתמש, במיוחד מנגנון הגלילה האינסופית, גורם לנו להמשיך ולצרוך תוכן ללא הפסקה. כל גלילה מבטיחה תוכן חדש, ומייצרת תחושת ציפייה שמקשה על עצירה. ברשתות החברתיות אין אף פעם סוף, נוכל תמיד לגלול עוד ועוד.
הקשר חברתי ומדומה
הרשתות החברתיות יוצרות אשליה של קשר חברתי. האינטראקציות הדיגיטליות נותנות תחושה של חיבור לאנשים אחרים, גם אם בפועל הקשרים אינם עמוקים. תחושת הקשר המדומה הזו מושכת משתמשים לחפש עוד ועוד אינטראקציות. עם זאת, חשוב לציין כי הרשתות יכולות לתרום מאוד גם לרווחה שלנו ולפתח קשרים עמוקים ומשמעותיים, אך זה בדרך כלל לא קורה מעצמו אלא בסיטואציות מסויימות (לדוגמה, בתוך קהילות וכדומה?).
בריחה מהמציאות
האסקפיזם (בורחנות לפי האקדמיה ללשון העברית) הוא גורם הנעה משמעותי בחיים של כולנו. אנשים משתמשים ברשתות החברתיות כדרך לברוח ממצבים מלחיצים או משעממים בחייהם. הרשתות מציעות מפלט זמין ונוח שממלא את הרגעים הריקים, מה שמחזק את ההרגל להשתמש בהן לעיתים קרובות. השפע העצום של תוכן משעשע, קצר ונגיש, גורם לכך שמשתמשים פונים לרשתות לצורך בידור או הסחת דעת. תכנים כמו סרטונים קצרים בטיקטוק או ממים מצחיקים מקלים על המעבר בין מטלות יומיומיות, אך גם ממכרים מאוד.
השפעת החברה והסביבה
הסביבה החברתית שלנו מעודדת את השימוש ברשתות החברתיות. קבוצה חברתית שבה כולם משתמשים בפלטפורמות יוצרת נורמה חברתית, שמקשה על אנשים להפסיק להשתמש מחשש להרגיש מנותקים. הרשתות מספקות כלים לניטור הסטטוס החברתי שלנו כל הזמן, כמו צפייה בכמות הלייקים או התגובות שקיבלנו. כל זה, מעניק לנו תחושת שליטה או חשיבות עצמית, והצורך לדעת כיצד אנו נתפסים על ידי אחרים ולקבל אהבה בדמות מעורבות רק מגבירים את השימוש.
תהליך הדרגתי ולא מודע
ההתמכרות לרשתות החברתיות אינה מתרחשת מיד. השימוש מתחיל בצורה אקראית, אך ככל שהמשתמשים מתרגלים לתחושת הסיפוק שהרשתות מעניקות, הם מגבירים את זמן השימוש מבלי להיות מודעים להשפעה השלילית של ההרגל הזה. העובדה שכולם סביבנו תקועים במסכים מחזקת את היכולת שלנו להתעלם מההתמכרות ולפספס את ההשפעות השליליות על חיינו.
לסיכום
אני נמנה על החוקרים שחושבים שהרשתות החברתיות נושאות בחובן פוטנציאל מדהים וחיובי לחיינו. הן יכולות להיות מקום טוב להכיר אנשים דומים לנו, ללמוד דברים חדשים, לקבל מידע מהימן ממקורות אמינים (למשל, המלצות מוצרים), ליהנות מבידור קליל וגם סתם להעביר את הזמן. לצד זה, כפי שראינו במאמר זה, הרשתות בנויות כדי למגנט אותנו אליהן, לגרום לנו לחזור אליהן שוב ושוב, ובגדול, הן מעודדות אותנו להתמכר אליהן.
אם אתם מרגישים שאתם מכורים לרשתות החברתיות או שההשפעה שלהן עליכן אינה חיובית, שווה לשקול תהליך של ניקוי דיגיטלי (דיגיטל דיטוקס), צמצום זמן מסכים ובחירה מושכלת בתכנים שאתם צורכים ובדברים שאתם עושים ברשתות. כדאי לכם להתנתק מהמסך ולקבל שליטה על הזמן שלכם, ובאופן הדרגתי תוכלו לצמצם את השימוש ולבחור לעשות ברשתות החברתיות רק דברים שמייטיבים אתכם.
לקריאה נוספת
Aksoy, M. E. (2018). A qualitative study on the reasons for social media addiction. European Journal of Educational Research, 7(4), 861-865.
Hou, Y., Xiong, D., Jiang, T., Song, L., & Wang, Q. (2019). Social media addiction: Its impact, mediation, and intervention. Cyberpsychology: Journal of psychosocial research on cyberspace, 13(1).
