תארו לעצמכם ילד שמנסה ללמוד לרכב על אופניים. הניסיונות הראשונים מסתיימים בנפילות, שריטות ואכזבה, אבל אז הוא מצליח לשמור על שיווי משקל לשנייה נוספת, ועוד אחת. התחושה הזו, "אני יכול לעשות את זה!", היא הרבה יותר מרק ביטחון עצמי – זו תחושת מסוגלות. תחושת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy), מונח שטבע הפסיכולוג אלברט בנדורה, מתארת את האמונה של אדם ביכולתו להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות ספציפיות. בניגוד לאופטימיות כללית או הערכה עצמית רחבה, תחושת המסוגלות מתמקדת במשימות ובנסיבות מסוימות, והיא ממלאת תפקיד קריטי במגוון תחומים – החל מחינוך והתפתחות אישית ועד להתמודדות עם שינויים במקום העבודה או בריאות הנפש.
בתור התחלה, נאמר שנהוג לחלק את המסוגלות העצמית לשתי קטגוריות על גדולות. הראשונה היא מסוגלות עצמית ספציפית, והשנייה היא מסוגלות עצמית כללית. בואו ונדון בכל אחת מהן בנפרד.
תחושת מסוגלות עצמית ספציפית, Task-Specific Self-Efficacy
זהו היבט תחושת המסוגלות המתמקד במשימות מסוימות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש ביטחון גבוה ביכולתו לבצע חישובים מתמטיים מורכבים, אך ייתכן שיחוש פחות בטוח בהיבטים אחרים כמו דיבור מול קהל.
תחושת המסוגלות האישית הספציפית משפיעה באופן ישיר על האופן שבו אנשים מתפקדים במשימות מסוימות. כאשר אדם מאמין ביכולתו להצליח במשימה מסוימת, הוא נוטה לגשת אליה עם יותר ביטחון ונכונות להשקיע מאמץ. לדוגמה, תלמיד שמאמין שהוא יכול לפתור בעיות במתמטיקה ייגש לשיעורים ולבחנים בתחושה חיובית יותר, וכתוצאה מכך גם יראה ביצועים משופרים. לעומת זאת, כאשר אדם שאומר לעצמו (או שאמרו לו) שהוא "גרוע במספרים וחישובים", עשוי להימנע מלהתמודד עם המשימה או לגשת אליה בתחושת כישלון מראש, מה שמשפיע לרעה על תוצאותיו ויכול אפילו למנוע מאנשים ללמוד מקצועות רק בגלל החשש מקורסי הסטטיסטיקה, למשל.
תחושת המסוגלות האישית אינה תכונה מולדת בלבד, אלא מיומנות שניתן לפתח באמצעות למידה והתנסות. למידה הדרגתית, שבה אדם מתמודד עם משימות פשוטות יותר ומתקדם בהדרגה למשימות מורכבות, מחזקת את תחושת המסוגלות הספציפית בתחום הנלמד. לדוגמה, אדם שמעוניין ללמוד לנגן בגיטרה יתחיל בשירים פשוטים, ולאט לאט יתקדם לשירים מורכבים יותר. חוויות הצלחה קטנות לאורך הדרך מגבירות את האמונה ביכולת האישית. גם תמיכה חיצונית ממורים, חברים או קולגות יכולה לשמש גורם מכריע בפיתוח תחושת מסוגלות ספציפית.
תחושת מסוגלות עצמית כללית, General Self-Efficacy
אמונה רחבה יותר ביכולת להתמודד עם אתגרים ולפתור בעיות, ללא תלות במשימה ספציפית. מימד זה מבטא את רמת הביטחון הכללית של אדם ביכולותיו להצליח במצבים שונים, כולל מצבים לא ידועים או כאלו שאיתם לא התמודד בעבר.
תחושת מסוגלות כללית גבוהה מאפשרת לאדם להתמודד בביטחון גם עם מצבים חדשים ולא מוכרים. אנשים בעלי תחושת מסוגלות כללית מאמינים שיש להם את המשאבים האישיים, הכישורים והיכולת ללמוד ולהסתגל כדי להצליח, גם כשאין להם ידע מוקדם או ניסיון בנושא. לדוגמה, אדם שעובר לתפקיד חדש בארגון עשוי להרגיש בנוח להיכנס לתהליך למידה אינטנסיבי, מתוך אמונה שהוא מסוגל להסתגל לדרישות התפקיד ולהצליח בו. תחושת מסוגלות כללית משמשת בסיס להתנהגות יוזמת ולבחירת אתגרים שמקדמים צמיחה אישית ומקצועית.
מחקרים מצביעים על כך שתחושת מסוגלות כללית גבוהה משפיעה גם על בריאותו הכללית של האדם, בעיקר דרך הפחתת מתח ושיפור היכולת להתמודד עם לחצים. אדם שמאמין ביכולתו לפתור בעיות מתמודד בצורה טובה יותר עם אתגרי החיים, כמו קשיים כלכליים, בעיות בין-אישיות או התמודדות עם מצבים רפואיים. תחושת המסוגלות מחזקת את תחושת השליטה העצמית והחוסן הנפשי, ועוזרת למנוע תחושות של חוסר אונים או ייאוש גם במקרים שהעולם מוריד עלינו פח זבל על הראש ומפיל אותנו לקרשים. בנוסף, אמונה זו מעודדת התנהגויות בריאותיות, כמו טיפוח הנפש, שמירה על הגוף, תזונה נכונה ופנייה לעזרה בעת הצורך, מתוך הבנה שאדם יכול לשפר את מצבו גם במצבים מורכבים ולצאת מנצח גם ממשברים קשים ובלתי-צפויים. זו דרך בריאה יותר וחסונה יותר להתמודד עם אתגרי החיים.
הקשר בין תחושת מסוגלות ותחושת זרימה
תחושת מסוגלות ותחושת זרימה (Flow) הן שתי חוויות פסיכולוגיות משמעותיות שמעצבות את הדרך בה אנו מתמודדים עם אתגרים, מפיקים הנאה ממטלות מורכבות ומגשימים את הפוטנציאל האישי שלנו. המושגים הללו אמנם נבדלים זה מזה, אך הם קשורים זה בזה באופן עמוק ויוצרים מעגל חיובי שמקדם הצלחה, צמיחה אישית והנאה.
תחושת המסוגלות מהווה תנאי מקדים לכניסה ל"תחושת זרימה", עליה תוכלו לקרוא בהרחבה במאמר "מהי תחושת זרימה (Flow) ומדוע היא חשובה כל כך לשלומות שלכם". בקצרה אזכיר שזרימה מתארת מצב של ריכוז עמוק, הנאה ותחושה של ניתוק חיובי מהמציאות, והיא מושגת כשאנחנו עוסקים במשהו ששואב אותנו לתוכו ומספק לנו הנאה רבה וסיפוק.
לזרימה יש קשר הדוק לתחושת המסוגלות, משום שכדי להגיע למצב של זרימה, על האדם להאמין ביכולותיו להתמודד עם המשימה שלפניו. אם המשימה נראית קשה מדי או בלתי אפשרית, תחושת החרדה והחשש מכישלון ימנעו כניסה לזרימה. לעומת זאת, כאשר ישנה תחושת מסוגלות גבוהה, האדם מתמקד באתגר עצמו, ולא בחששות או באפשרות לכישלון. אולי חוויתם את זה בעצמכם, כאשר אתם עוסקים בפעולה כלשהי, למשל עבודה בסטודיו, למידת נושא חדש, משחק ידידותי עם החברים, אתם מאבדים את תחושת הזמן ונהנים מהרגע עצמו. זה לב ליבה של תחושת הזרימה ובלי תחושת מסוגלות ראשונית קשה מאוד להגיע אליה.
מצב זרימה נוצר כאשר יש איזון בין רמת האתגר של המשימה לבין יכולותיו של האדם. תחושת המסוגלות מספקת את הבסיס לאמונה שאדם מסוגל להתמודד עם אתגר בגובה מסוים. לדוגמה, נגן פסנתר המאמין ביכולתו לבצע יצירה מסובכת עשוי למצוא את עצמו נשאב לחלוטין לביצועה, בעוד שנגן חסר תחושת מסוגלות עלול להימנע מהמשימה או לחוות תסכול במקום זרימה. במקרה של הנגן המתחיל, ההמלצה עבורו תהיה ליהנות מהתהליך עצמו, להחזיק בראש תמונה ברורה שלו מבצע את היצירה בצורה מושלמת, ולהזכיר לעצמו שהוא יכול ללמוד, להתקדם ולהתפתח. אם נחזק את תחושת המסוגלות, נוכל להצליח להשיג יותר דברים ולהגשים יותר פנטזיות מעין אלו.
כך שהקשר בין תחושת מסוגלות ותחושת זרימה הוא דו-כיווני. כאשר אדם חווה מצב של זרימה ומצליח במשימה מאתגרת, הדבר מחזק את אמונתו ביכולתו האישית ומגביר את תחושת המסוגלות שלו. לדוגמה, ספורטאי שהצליח להשיג שיא חדש תוך כדי חוויית זרימה עשוי להאמין יותר ביכולתו להתמודד עם אתגרים ספורטיביים נוספים בעתיד. זה מעגל קסום שמעצים את עצמו ויכול להביא לשגשוג ופריחה והוא ישפר מאוד את השלומות שלנו.
לסיכום
תחושת המסוגלות העצמית, בין אם ספציפית או כללית, היא כוח מניע חשוב המשפיע על הצלחתנו בתחומים רבים בחיים. מדובר באמונה ביכולתנו להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות, אשר קשורה קשר עמוק לתחושת זרימה – מצב של ריכוז והנאה במטלות מורכבות. חוויות הצלחה קטנות ותמיכה חיצונית מגבירות את תחושת המסוגלות, מחזקות את השלומות, ומשפרות את ההתמודדות עם מצבי חיים משתנים.
לקריאה נוספת
