השוואה חברתית היא המצב שבו אדם בודק את עצמו והישגיו ביחס לאחרים. תהליך זה משפיע על תחושת הערך העצמי, מוטיבציה, ותפיסת היכולות האישיות ביחס לחברה, והוא יכול להיות חיובי ולעודד מוטיבציה ודחף לפעולה, אך גם שלילי, כשהוא מציף ביקורת עצמית, דכדוך ותחושת כישלון. במאמר זה ארצה להציג שתי תופעות של השוואה חברתית שמתרחשת בבני אדם: השוואה חברתית אנכית והשוואה חברתית אופקית. בזמן הקריאה, נסו לזהות אם אתם חווים מדי פעם השוואה כזו, ונסו להיזכר מתי זה קרה ואיך זה גרם לכם להרגיש.
קראו עוד: השוואה חברתית בעידן הדיגיטלי: סוגים, השפעות ודרכי התמודדות
השוואה חברתית אנכית
השוואה חברתית אנכית מתרחשת כאשר אדם משווה עצמו לאחרים, הנחשבים בעיניו כבעלי מעמד, יכולות, או הישגים גבוהים או נמוכים ממנו. לדוגמה, סטודנט המשווה את עצמו לסטודנטית מצטיינת בכיתה, או להיפך, לסטודנטים שדווקא מתקשים בלימודיהם.
השוואה חברתית כלפי מעלה – Upward Comparison
במצב זה של השוואה חברתית, האדם משווה את עצמו למי שנמצא במעמד גבוה ממנו, כמו מישהו מוצלח או מוכשר יותר. זה לא חייב להיות אדם מוצלח באופן אבסולוטי, אלא אדם שאנחנו חווים כיותר מוצלח מאיתנו. לדוגמה, זמר מתחיל מתבונן בהערצה בזמרים שהוא אוהב במיוחד, קורא את הביוגרפיות שלהם ולומד איך הם סללו את דרכם להצלחה. במצב כזה, השוואה חברתית כלפי מעלה יכולה להיות כוח חיובי בחיינו, כשהיא משמשת השראה, מקור למידה והזדמנות להציב מטרות גבוהות עבור עצמנו.
עם זאת, השוואה כלפי מעלה יכולה להיות גם שלילית, משום שהיא עלולה להוביל לתחושות של קנאה, תסכול ורגשי נחיתות. אנשים המשווים את עצמם לאנשים נשגבים ומוצלחים במיוחד יכולים להרגיש מאוכזבים כשיתבוננו על עצמם. לפני כמה שנים, כשהרשת החברתית "פינטרסט" התפרצה אל חיינו, שמתי לב לתופעה מעניינת. אנשים מסויימים הרגישו אושר גדול ופרץ יצירתיות כשאספו לוחות השראה מרהיבים של טובי האמנים והיוצרים בעולם, ואילו אנשים אחרים הרגישו קטנים, כושלים וסתמיים אל מול הכשרונות הגדולים האלו. אותה תופעה מתרחשת גם אצל אנשים שמתחילים מקצוע מסויים, נכנסים לתפקיד חדש שהם לא מנוסים בו או יוצאים לדרך חדשה בחייהם. אנשים שכבר עשו את המסלול ונמצאים ברמה מקצועית גבוהה, יכולים להיות מקור השראה ומוטיבציה עבור חלק, אך אותם אנשים בדיוק יכולים להיות גם גורם מתסכל, מעציב ומדכדך עבור אחרים.
השוואה חברתית כלפי מטה – Downward Comparison
השוואה חברתית כלפי מטה היא סוג של השוואה חברתית שבה האדם משווה את עצמו לאנשים שנמצאים במצב שנחשב בעיניו גרוע יותר או בעלי מעמד נמוך יותר ממנו. תהליך זה מתרחש באופן מודע או לא מודע ומשמש לעיתים קרובות כאסטרטגיה להעלאת תחושת הערך העצמי או להפחתת תחושות שליליות.
לדוגמה, אדם שמתמודד עם מחלה כרונית עשוי להתעודד מכך שמצבו טוב יותר בהשוואה לאנשים עם מחלות קשות יותר או עם מוגבלויות חמורות. השוואה זו יכולה להוביל להקלה נפשית ולהפחתת תחושת חוסר האונים והתסכול. למי מאיתנו זה לא קרה, למשל בבית הספר, כאשר קיבלנו ציון בינוני ומאכזב, אבל הרגשנו סוג של הקלה כשגילינו שעוד אנשים קיבלו ציונים נמוכים, ואפילו יותר מאיתנו.
השוואה חברתית כלפי מטה מובילה להקלה רגשית כמעט מיידית, היא עוזרת לשפר את מצב הרוח משום שהיא נותנת פרספקטיבה חיובית על המצב האישי שלנו. היא עוזרת לחיזוק הערך העצמי, משום שעוזרת לאדם למקם את עצמו גבוה יותר מאנשים אחרים תוך התמקדות בקיים, בהישגים ובהצלחות היחסיות. השוואה חברתית כלפי מטה היא אסטרטגיה שיכולה לספק נחמה ולעזור במצבי מתח ומשבר, למשל, כשאנחנו חולים ומרגישים שסוף העולם מגיע, טוב להיזכר שיש אנשים שמצבם חמור, בהרבה, משלנו. שאנחנו, בעצם, בני-מזל.
להשוואה חברתית אנכית כלפי מטה יש השפעות שליליות. היא עלולה לגרום לאדם לפתח גישה של זלזול באחרים או תחושת עליונות מלאכותית. אנשים כאלו נוטים להתעלם מאנשים מוצלחים יותר מהם, וממהרים להתמקד בכשלונות של האנשים סביבם. אם האדם מתמקד רק במי שגרוע ממנו, הוא עשוי להרגיש פחות מוטיבציה להשתפר או להתמודד עם אתגריו האישיים. הוא אפילו עלול לפתח עיוורון לבעיות שלו עצמו או פשוט להתעלם מהן.
השוואה חברתית כלפי מטה היא תהליך טבעי וחשוב מבחינה פסיכולוגית, במיוחד במצבי לחץ או משבר. עם זאת, חשוב לאזן אותה עם מודעות עצמית וביקורתיות, כדי לוודא שהיא לא הופכת לאמצעי קבוע להימנעות מהתמודדות עם אתגרים אישיים או לרגשות שליליים כלפי אחרים. היא יכולה להיות כלי חיובי לחיזוק עצמי ולשיפור מצב הרוח, כל עוד היא מנוהלת ברגישות ומלווה באמפתיה כלפי אחרים.
השוואה חברתית אופקית
עד עכשיו דיברנו על השוואה חברתית אנכית, בה אנחנו מביטים למעלה (על אנשים שמעלינו) או למטה (על אנשים שמתחתינו). בהשוואה החברתית האופקית, בה נדון כעת, האדם משווה את עצמו לאנשים שנחשבים בעיניו לשווי ערך או דומים לו, מבחינת יכולות, מעמד או הישגים.
השוואה אופקית מתבצעת בין אנשים שנמצאים בסטטוס דומה: עמיתים לעבודה, חברים קרובים, בני משפחה. יש כאלו שמתבוננים על אנשים שלמדו איתם בתיכון, שירתו איתם בצבא, למדו איתם באוניברסיטה, ובודקים את ההישגים שלהם אל מול עצמם. זה מאוד טבעי ואנושי, ואני חושב שזה קורה גם אצל בעלי-חיים. אני מגדל שישה כלבים, ושמתי לב שהם בוחנים טוב טוב האחד את הצלחת של השני, ומתרגזים כשמישהו מקבל – בטעות – קצת יותר מדי אוכל, למשל. כיצורים חברתיים, השוואה חברתית היא דבר בלתי-נמנע, והיא מתבקשת כשמדובר באנשים שחולקים איתנו סטטוס.
השוואה חברתית אופקית עשויה לחזק תחושת שייכות ולספק הערכה מציאותית יותר לגבי הישגים ויכולות. אנחנו יכולים להרגיש טוב לעומת בני גילנו שחייהם קשים יותר, שהגיעו לפחות הישגים, שהזדקנו לא כל כך טוב. אנחנו יכולים גם להיות גאים בהם, לשמוח בהישגים אליהם הגיעו, להתרגש מזה שהם מגשימים את החלומות והיעדים שלהם.
אבל יכולה להיות גם השפעה שלילית, ואפילו מאוד. היא יכולה לגרום לנו לחשוב במונחים קונבנציונליים ולהיכנס לתבניות חשיבה על איך לנהל את חיינו, להציף ביקורת עצמית ולגרום לנו להרגיש מאוד רע. הפגיעה בביטחון העצמי, בתחושת היכולת העצמית, אפילו בכשירות לתפקד, היא כמעט מתבקשת אצל אנשים שמשווים את עצמם ללא הרף לאחרים. השוואה כזו אף עלולה לגרום לתחרות סמויה, שבה אנחנו מתחרים באנשים שאפילו לא יודעים שאנחנו מתחרים בהם. מי שנוקט בגישה הזו יכול לנצח במלחמה אחת או שתיים, "לנצח" אדם אחד או שניים. אבל כשזה מגיע לרשתות החברתיות, וכאשר אנחנו חשופים לאלפי אנשים, המלחמות האלו הופכות מתישות ובלתי-אפשריות. ההפסד ממתין ממש מעבר לגדר.
השוואה חברתית בעידן המדיה החברתית
המדיה החברתית הפכה את השוואות האנכיות והאופקיות לנפוצות יותר. כשזה מגיע להשוואה אנכית כלפי מעלה, צפייה באנשים "מושלמים" ברשתות החברתיות עלולה ליצור תחושת נחיתות וחוסר ערך. כאן אמליץ לכם לקרוא את המאמר שלי על "תסמונת החיים היפים", שהופכת נפוצה יותר ויותר עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית.
גם ההשוואה החברתית האנכית כלפי מטה פורחת ברשתות. הצפייה באנשים במצבים קשים עשויה לעורר הקלה או תחושת עליונות. כשמישהו משתף משהו קשה שהוא עובר, אנחנו יכולים לחמול אותו, לנחם אותו, לעודד אותו. אבל בתוך תוכנו נשמע קול שאומר "וואלה, המצב שלי לא כזה גרוע", או "יש אנשים עם בעיות גדולות בהרבה מהבעיות שלי".
ובדומה להשוואה האנכית, גם ההשוואה האופקית מתעצמת בזכות המדיה החברתית. השוואה בין חברים וקולגות, חברים מהעבר, בני משפחה, הפכה להיות קלה יותר מתמיד. אנחנו לא רק יודעים שמישהו מאוד הצליח בקריירה, אנחנו רואים את זה, פוסט אחרי פוסט, שיתוף אחר שיתוף. הרשתות חושפות אותנו כל הזמן לאנשים שאנחנו מכירים וחולקים איתם משהו מן המשותף, וההשוואה היא בלתי-נמנעת. גם כאן, יהיו אנשים שיראו בכך השראה ודחיפה להתקדם ולהגיע להישגים משל עצמם, אבל יהיו גם לא מעט אנשים שהצלחות כאלו ירסקו אותם, וכל פוסט שמח או כל הצלחה מתוקשרת יצרבו בבשרם כהצלפת שוט כואבת.
לסיכום
השוואה חברתית היא דבר בלתי-נמנע שאני חושב שכולנו חווינו, חווים ועוד נחווה בעתיד. היא כלי משמעותי בחיזוק האישיות שלנו, בעידוד מוטביציה, אפילו ביצירת תחרות פנימית בריאה ומאתגרת. אבל כשהיא לוקחת תפנית שלילית ומציפה אותנו ברגשות כמו קנאה, תסכול, תחרותיות יתר, תוקפנות, תחושת ערך עצמי נמוך וחוסר מסוגלות, היא יכולה לפגוע מאוד בשלומות שלנו ולמנוע מאיתנו להשיג את הדברים שאנחנו רוצים ומסוגלים להשיג לעצמנו.
המפתח להתמודדות עם ההשוואה החברתית הוא מודעות עצמית, אם תשאלו אותי. אני חושב שאנשים שמודעים לסוגים השונים של השוואות חברתיות וקשובים לרגשות שלהם בזמן אמת, יכולים לתפוס את ההשוואה הזו כשהיא מתרחשת בלייב. אנחנו יכולים להקשיב לעצמנו ולעצור את הגלגל שגורם לנו להרגיש רע, ובמקום זה, למצוא משהו טוב יותר לעשות עם הזמן והמשאבים הרגשיים שלנו. הבנת הכיוונים של ההשוואה החברתית יכולה לעזור לנו להיות מודעים יותר להשפעתה על הרגשות שלנו, ולהשתמש בה כדי לטפח מוטיבציה ושיפור עצמי במקום לפגוע בביטחון העצמי ובשלומות היקרה מפז שלנו.
