האסטרטגיה ההומאניסטית: גישה חדשה לעולם התכנון והניהול

בשני העשורים האחרונים אני עוסק באסטרטגיה. תחילה, עבדתי בתאגידים גדולים בניהול פרויקטים אסטרטגיים, ובהמשך, עברתי הכשרה מקיפה לייעוץ אסטרטגי בתחום העסקים והשיווק. אני חי ונושם אסטרטגיה, ומשתמש בה כמעט בכל תחום של חיי. האסטרטגיה עזרה לי לבנות עסק יציב ומבוסס (נוסד ב-2001), להקים קהילה של עשרות אלפי בעלי ובעלות עסקים בישראל, להתפרנס מהדברים שאני כל כך אוהב לעשות.

ברבות השנים, ובעבודה המקצועית מול ארגונים שונים – מתאגידי ענק בינלאומיים ועד לעסקים זעירים – הבחנתי שוב ושוב שהמרכיב האנושי הוא חלק בלתי-נפרד מהאסטרטגיה. גם כאשר התוכניות מושלמות, אנחנו לא יכולים לחזות כיצד יתנהגו העובדים, איך הם יגיבו למציאות המשתנה, ובכלל, כיצד רותמים הרבה מאוד אנשים, שלכל אחד מהם יש צרכים ורגשות משלו, למטרה אחת משותפת.

לכן, יצאתי לחקור את העניין. למדתי באקדמיה וגם באופן אוטו-דידקטי: עשיתי תואר ראשון במדעי החברה, תואר שני במחקר התרבות, תואר שני נוסף במדעי המידע ולבסוף, גם דוקטורט. התארים שלי עוסקים בתחומים שונים ומגוונים: עניין אותי לחקור את הסוציולוגיה והתרבות, ואיך הן משפיעות על אנשים; חקרתי גם מנהיגות ואת האופן שבו היא באה לידי ביטוי במרחבים המקוונים; ערכתי מחקרי שוק עסקיים רבים, במטרה להבין את התנהגויות הצרכנים ודפוסי החשיבה שלהם; עסקתי גם בפסיכולוגיה וברגשות, בתפיסה ובחוויה האנושית.

לאחר שנים של עיסוק משולב שכזה, חלקו באקדמיה וחלקו בתעשייה, גיבשתי שיטות עבודה וסדרה של כלים, המתכנסים כולם תחת המושג לו אני קורא "האסטרטגיה ההומאניסטית".

מהי אסטרטגיה הומאניסטית?

כדי להבין את החידוש באסטרטגיה ההומאניסטית, עלינו לחזור אל היסודות של האסטרטגיה. אסטרטגיה היא למעשה היכולת לתכנן, להציב מטרות ויעדים, לפרוט אותם לצעדים שיש לעשות, לקחת בחשבון גורמים שונים (חלקם תלויים בנו, אחרים הם חיצוניים ובלתי-ניתנים לשליטה), לבדוק את עצמנו כל הזמן, בתהליך. לכל אדם יש אסטרטגיה, בין אם מסודרת ובין אם לאו, שבאה לידי ביטוי בבחירות שאנחנו עושים (או לא עושים). תורת האסטרטגיה נולדה באופן מסודר בצבאות עתיקים, שם פותחו תורות לחימה, תוכניות קצרות וארוכות טווח, תכסיסים ותרגילים להשגת יעדים צבאיים, מדיניים, פוליטיים וכלכליים. במשך מאות שנים, האסטרטגיה המשיכה בקו המנחה הזה: מלחמה, תחרות, עימות. במרחב העסקי, למשל, מדברים הרבה על "מחקר מתחרים", על "השגת שליטה בשוק". התפיסה היא שכדי להשיג משהו, זה תמיד צריך לבוא על חשבונו של מישהו אחר.

אסטרטגיה הומאניסטית: שמים את האדם במרכז

בעשורים האחרונים יש תזוזה מסויימת בתחום האסטרטגיה. יותר ויותר בעלי-עסקים, וגם חוקרים ואנשי מקצוע באקדמיה ומחוצה לה, מבחינים בכל שהמרכיב האנושי הוא מרכזי ומהותי. כבר יותר מחמישים שנה שאנחנו רואים מחקרים שעוסקים בפסיכולוגיה של העובדים בארגונים, בסוציאליזציה של הצרכנים, באופן שבו רגשות ותחושות מעצבים את פני השוק. אנו עדים ליותר אסטרטגיות המכונות "רכות", כאלו שלא מדברות רק על תחרות אלא גם על הרמוניה, על זרימה, על שיתוף פעולה.

אבל גם האסטרטגיות החדשות האלו שמות דגש על המטבעות של העולם הישן. הן מדגישות את הכוח, השליטה, החתירה למטרה ספציפית. הן מקדמות חשיבה שממוקדת בהכנסות וכספים, במדדים כמותיים (פלח שוק, עלייה במכירות), והן משמרות – במידה רבה – את החשיבה שנלקחה הישר מהאסטרטגיה הצבאית. זה עובד, וזה מניב תוצרים, אבל זה שוחק מאוד את העובדים, ובמידה רבה, יכול למוטט גם ארגונים גדולים. שלא לדבר על הסטרס והלחץ שזה מכניס לחייהם של המנהלים והבעלים.

האסטרטגיה ההומאניסטית שאני מציע, מבוססת על קו חשיבה אחר. בשיטת התכנון הזו, אנחנו לא שמים דגש עיקרי על כסף או על מכירת, למשל, אלא על מטבע אחר – השלומוּת (Well-Being). בשיחות שערכתי עם למעלה מ-200 בעלי עסקים, הנושא הזה היה מובהק ביותר: אנשים שהיו ממוקדים בכסף נהנו מרווחה כלכלית, אבל סבלו מאוד בכל שאר המדדים. הם נשחקו, היו עייפים, סבלו מבעיות בריאות, נזקקו לטיפולים משלימים שונים, חופשות ארוכות, פיצויים (בדמות רכישות רבות, ימי חופשה ממושכים), ורבים מהם חיו במצב מתמיד של מתח ועייפות מצטברת. הסוללה שלהם הלכה והתרוקנה, ושום דבר לא הצליח למלא אותה.

זיהיתי בשיחות האלו גם את התופעה ההפוכה. אנשים שהיו ממוקדים ברווחה שלהם, בתחושות הטובות, בחוויה של זרימה, ביצירתיות, בעשייה מייטיבה – עם הנפש – היו הרבה יותר מאושרים. ולא רק זה: בבדיקה כמותית מדוקדקת, התברר שהם מכניסים גם לא מעט כסף בתהליך. בשיחות איתם, הם סיפרו לי שהכסף הוא תוצר לוואי, שמגיע "כמו מעצמו" כשעושים משהו נכון, כאשר כל האנרגיות שלנו מושקעות בזה. מרואיינת אחת אמרה לי "כשאני עובדת מהנפש, מהתשוקה, אני מתעוררת בכל בוקר למשהו מהנה, עם חיוך גדול. הלקוחות שלי קולטים את זה, הם מרגישים את זה, הם רוצים להיות חלק מזה". אדם אחר אמר לי "אני מרוויח היום פחות כסף מבעבר, אבל אני עושה מה שאני אוהב. אני כבר לא חוזר הביתה גמור, כבר לא מתעצבן מכל שטות, לא רב עם אשתי, לא צועק על הילדים. כשטוב לי, טוב לכולם סביבי, זה משהו שהסכום שהרווחתי קודם לא יכול להצדיק".

האסטרטגיה שחותרת אל השלומוּת

ציינתי קודם שהשלומות היא ליבת האסטרטגיה ההומאניסטית. במקום לשאול שאלות כמו "איך 'להיכנס' במתחרים ולנגוס להם בפלח השוק", נשאל "איך אנחנו משפרים את חייהם של הלקוחות שלנו, כדי שיבואו שוב ושוב ואף ימליצו לחברים". במקום לדון ב"איך מגדילים את ההכנסה של העסק", נשאל, "איך דואגים לרווחה שלנו, איך מעצבים יומיום שלא יעמיס, לא ילחיץ ולא ישחק אותנו".

כאשר אני יושב לתכנן אסטרטגיה עם אנשים, אני שואל אותם המון שאלות וגם מציע תרגילים שעוזרים להם להתחבר למהות של מה שהם מחפשים. כל אחד וצרכיו. אחד התרגילים החביבים עלי הוא היומיום האידיאלי, בו אני מבקש מהאדם שמולי לתאר לי את היומן שלו ביום אידיאלי, בעתיד הרחוק, שבו כל המשאלות התמלאו וכל החלומות הוגשמו. אני מבקש לדעת באיזו שעה הוא רוצה לקום, מה הוא עושה אחרי הסידורים של הבוקר, האם וכמה שעות הוא עובד (ובמה, ובאיזה אופן, מול אילו אנשים ובאיזו סביבה). מתי הוא אוכל את הארוחות שלו, איפה יש לו זמן לתחביבים, יצירה, הנאה, לימודים, משפחה. כל אחד והדברים שחשובים לו ונדרשים לו.

שימוש באסטרטגיה ההומואניסטית יוצר תהליך מעגלי שמזין את עצמו. כאשר אנחנו מתמקדים בטוב ובמייטיב, אנחנו פורחים. התופעה של פריחה או שגשוג (Flourishing) היא אחד מנושאי המחקר שבהם אני עוסק בחודשים האחרונים, כי חשוב לי להבין מה גורם לאנשים להגיע למצב המאושר הזה. זוהי אבן יסוד באסטרטגיה ההומאניסטית, החתירה לשגשוג פנימי ותחושה עמוקה של הצלחה.

האסטרטגיה ההומאניסטית מציגה לנו, לראשונה, גם כלים חדשים שלכאורה לא קשורים לעולם האסטרטגיה הרגיל. תחושת הזרימה למשל (Psychological Flow) היא אחד הדברים החשובים כאשר אנחנו מתכננים אסטרטגיה בגישה ההומאניסטית. אנחנו נחפש את הדברים שירגישו לנו כמאמץ מזערי, או מאמץ גדול ששווה את זה. אנחנו נעבוד כדי למצוא את המקומות שבהם אנחנו משיגים תחושה נעימה של זרימה, שוקעים בדברים שמרגשים אותנו, לא יכולים לקום מהכיסא מרוב שמה שאנחנו עושים הוא כיף ומעניין. הדברים שגורמים לנו להרגיש באסה מזה שיום העבודה מסתיים, לצד תחושת סיפוק ממה שעשינו ושמחה לקראת היום החדש שמגיע למחרת.

האסטרטגיה ההומאניסטית נעזרת במבנים פסיכולוגיים מוכרים ונחקרים היטב. היא משתמשת, למשל, בכלים מתחום המיינדפולנס, פיתוח של מודעות עצמית עמוקה. היא גם לוקחת בחשבון מימדים סוציולוגיים: את התפקיד החברתי שלנו (הורה, מפרנס/ת עיקרי/ת, אדם חברתי), את המקום שממנו הגענו, המקום בו אנחנו נמצאים והמקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. היא כמו שמיכה נעימה שעוטפת אותנו, תפורה למידותינו, גדלה ומרחיבה אותנו.

סיכום

הצגתי בפניכם את פרוייקט המחקר הגדול שלי, שנושק לעיסוק המקצועי כמו גם האקדמי שלי. האסטרטגיה ההומאניסטית היא מפעל גדול ומתמשך, שבכל כמה שנים אני מוסיף אליו עוד נדבך, עוד לבנה. לפני יותר מ-15 שנה, קראתי לאתר שלי "כאן עובדים בכיף", וזה המותג שמלווה אותי מאז. חשוב היה לי, מאז ומתמיד, להביא את הכיף וההנאה לעשייה שלי ושל האנשים סביבי, חברים, בני משפחה, לקוחות, חברי קהילה.

זהו תחום מרתק ומסקרן, שאני ממליץ לכם להכיר ולחקור בעצמכם – התרומה שלו לחיים האישיים והמקצועיים שלכם גם יחד, יכולה להיות עצומה.