בלוז החגים: מדוע אנשים עצובים כשמגיעים החגים, ומה עושים עם זה

"בלוז החגים" מתאר מצב רוח ירוד או תחושת דכדוך שמופיעים אצל אנשים דווקא בתקופה שאמורה להיות הכי שמח בשנה – ימי החגים. בעוד שהחברה והמדיה מדגישות שמחה, משפחתיות ואחדות, לא מעט אנשים חווים באותה עת עצב, מתח, בדידות או חרדה.

חגים הם בראש ובראשונה אירועים משפחתיים וטקסיים. יש להם סדר פנימי, שחלק מהאנשים אוהבים ואחרים ממש לא מתחברים. באופן כללי, המחקרים מצביעים על כך שהשתתפות גבוהה בריטואלים משפחתיים מעלה שביעות רצון מהחיים, רווחה חברתית ותחושת שייכות, ומפחיתה בדידות. לעומת זאת, קונפליקטים משפחתיים בזמן החגים מגבירים השפעה רגשית שלילית ומפחיתים רווחה. מחקרים עכשוויים מוסיפים שמפגשים משפחתיים סביב חגים הם מקור מרכזי לרווחה נפשית, תחושת קרבה, ולפעמים גם להתנהגות פרו-חברתית רחבה יותר (כמו להיות חביבים יותר לנותני שירות ואפילו להגדיל את הטיפ שאנחנו נותנים). יחד עם זאת, ריבוי המפגשים המשפחתיים והאינטנסיביות של החגים בזה אחר זה, עלולים להעצים קונפליקטים קיימים או ליצור פערים בין בני המשפחה.

בישראל, בלוז החגים בולט במיוחד, למרות שהוא כמעט ולא נחקר בספרות. לוח השנה העברי מרוכז בחגים רבים בזמנים קרובים זה לזה, מה שיוצר רצף אינטנסיבי של מפגשים משפחתיים ואירועים טקסיים. מעבר לכך, בחברה הישראלית קיימת ציפייה חזקה להשתתפות פעילה בחגים, וכל מי שלא עונה לציות חברתי כזה או אחר, עלול לחוות תחושת ניכור או לחץ. האינטנסיביות של המפגשים, לצד הקרבה הפיזית והרגשית בין בני משפחה בקהילות קטנות וצפופות יחסית, יכולה להעצים את החום והקרבה, אך באותה מידה גם להחריף מתחים וקונפליקטים.

מתי הבלוז מופיע?

בלוז החגים מופיע לעיתים קרובות כאשר יש בעיות אישיות ו/או משפחתיות לא פתורות, זיכרונות כואבים של אובדן או טראומה, מתח וכעסים מודחקים, או תחושה של חוסר קבלה. משפחות שבהן מושם דגש גדול יותר על הטקס עצמו מאשר על החיבור האנושי עלולות להחריף את התחושה הזו. גם מי שחורג מהנורמה החברתית – רווקים בגיל מבוגר, אנשים ללא ילדים, או כאלה עם אורח חיים שונה – עלול להרגיש מנוכר יותר. לכך מצטרפים גורמים נוספים: תחושת ערך עצמי נמוך, חוסר סיפוק אישי, בדידות חברתית, קשיים כלכליים, ואף עייפות נפשית מהלחץ החברתי להיות "שמחים", אפילו בכוח, גם כשזה כרוך בהעמדת פנים.

מה עושים עם כל הבלוז הזה?

המחקרים מצביעים על כך שבלוז החגים הוא תופעה נפוצה ואנושית. הוא לא חייב להפוך לדיכאון, ובדרך כלל נעלם מעצמו כאשר אנחנו חוזרים לשגרה, אבל אנחנו יכולים להקל על עצמנו ולהתמודד איתו במספר כלים פשוטים.

ראשית, חשוב להכיר ברגשות ולתת להם מקום. תחושות של עצבות או ריקנות בתקופת החגים הן שכיחות, ואין לראות בהן כישלון אישי. ההכרה בכך שתחושות אלו הן חלק טבעי מהחוויה האנושית יכולה להפחית את העומס הנפשי שנלווה אליהן.

שנית, כדאי לשמור על ציפיות ריאליות. לא כל חג חייב להיות מושלם, וההשוואה המתמדת לאחרים – בין אם למדיה החברתית ובין אם לחוויות אידיאליות מהעבר – רק מגבירה את תחושת התסכול. קבלה של החג כפי שהוא מאפשרת חוויה משוחררת מלחץ. בקיצור, הנמיכו ציפיות.

כדאי גם ליצור טקסים קטנים ומשמעותיים משל עצמנו. לא חייבים טקסים משפחתיים גדולים או מסורתיים כדי להרגיש שייכות; לפעמים שיחה עם חבר קרוב, הדלקת נר או פעילות טקסית פשוטה שתמציאו בעצמכם, יכולים לשמש כמעין ריטואל מחזק. נסו למצוא את הדרך שלכם לציין את החג או התקופה, כך תוכלו ליהנות מהיתרונות של חג קולקטיבי ובו בזמן גם לשמור על הזהות האישית שלכם ולטפח אותה.

החגים יכולים להביא איתם גם לחץ כלכלי, בגלל הוצאות גדולות, נסיעות ומתנות. ניתן להפחית לחץ כלכלי על ידי קביעת גבולות ברורים להוצאות על מתנות ואירוח. ההבנה שהמשמעות האמיתית של החג אינה טמונה בצריכה חומרית מפחיתה מתח ומאפשרת חוויה פשוטה ונינוחה יותר. אם בלוז החגים שלכם מגיע עם קושי כלכלי, הכלל הוא פשוט – התמקדו בכוונה, בסמליות ובטקסיות, ואל תוציאו יותר ממה שאתם רוצים ומסוגלים.

במקרים שבהם הקשרים המשפחתיים אינם מספקים תמיכה מספקת, רצוי לחפש חיבור חברתי חלופי. הצטרפות לאירועים קהילתיים, התנדבות או מפגש עם חברים יכולים להוות מקור משמעותי לתחושת שייכות. אם המרחב המשפחתי מזיק לכם, מכאיב לכם ופוגע לכם, זה לא הזמן לשאוף לפתרונות, נסו למצוא מרחבים אחרים לקבל את מה שהמשפחה שלכם לא מסוגלת או לא רוצה, כרגע או בכלל, לתת. את התיקון אפשר לעשות מול בני המשפחה לאורך כל ימות השנה, ולא בתקופות הלחץ החברתי של החגים.

חשוב גם לדבר על הקושי. שיחה פתוחה עם בן משפחה תומך, חבר קרוב או אפילו איש מקצוע יכולה להקל על תחושת הבדידות ולעזור לפרק מתחים. שיתוף בתחושות מפחית את תחושת הבידוד ויוצר חיבור אנושי. אם תספרו לאנשים מה אתם מרגישים, תגלו שלא מעטים חולקים אתכם את אותן התחושות, כל אחד מסיבותיו. זה טוב לשתף, לפרוק וגם לשמוע חוויות של אחרים.

ולבסוף, כדאי לטפח את עצמכם, בכל זמן. המחקרים מראים שאנשים עם תחביבים, תחומי עניין, תמיכה חברתית (חברים וקרובים) ותחושת מסוגלות עצמית צולחים בקלות רבה יותר את תקופת החגים, גם כאשר הם נמצאים בתוך פלונטרים משפחתיים או אישיים. אתם יכולים לנצל את ההזדמנות ולהחליט שהשנה אתם רוכשים הרגלים חדשים, מפתחים תחביבים, מעמיקים בתחומי העניין שלכם, מחפשים נושאים חדשים ללמוד ולחקור ואפילו ליצור היכרויות וחברויות חדשות. מטרות כאלו יכולות לעזור לשים דגש על מה שבאמת חשוב בחיים, וליצוק לתוכם משמעות שתעזור לאורך כל השנה – ולא רק בתקופת החגים.

לקריאה נוספת

Eghigian, G. (2016). The holiday syndrome: who exactly came up with the idea of those christmas blues?. Psychiatric Times, 33(12).

Lange, R., Jerabek, I., & Dagnall, N. (2022). Do the ‘Valentine’s Day blues’ exist? A legacy report on a purported psychological phenomenon. Journal of Scientific Exploration, 36(1), 49-68.

Melrose, S. (2015). Seasonal affective disorder: an overview of assessment and treatment approaches. Depression research and treatment, 2015(1), 178564.

Páez, D., Bilbao, M. Á., Bobowik, M., Campos, M., & Basabe, N. (2011). Merry Christmas and Happy New Year! The impact of Christmas rituals on subjective well-being and family's emotional climate. International Journal of Social Psychology, 26(3), 373-386.

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2011). The christmas effect on psychopathology. Innovations in clinical neuroscience, 8(12), 10.