הרבה לפני הופעת הרשתות החברתיות (והאינטרנט בכלל), כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, זיהה ליאון פסטינגר דפוס שחזר על עצמו אצל הרבה מאוד אנשים: ההשוואה העצמית לאחרים. תיאוריית ההשוואה החברתית של פסטינגר אומרת שאנשים מעריכים את עצמם על ידי השוואה לאחרים כאשר אין להם אמות מידה אובייקטיביות להערכה עצמית. לאורך השנים, חוקרים נוספים העמיקו ולמדו על הנושא והוסיפו תובנות מעמיקות. למשל, בשנות ה-80 גילה תומס וילס שאנשים משתמשים בהשוואה חברתית גם למטרות שיפור עצמי והגנה עצמית, ומאוחר יותר נמצא גם שישנה השוואה חברתית אוטומטית, לא מודעת, המתרחשת אצל כל בני-האדם בין אם הם ירצו בכך או לא. ההשוואה החברתית הועצמה והפכה משמעותית יותר עם הופעת העידן הדיגיטלי, מה שהפך את המושג לרלוונטי מתמיד בחיינו המקוונים.
עוד בנושא
- השוואה חברתית אנכית ואופקית: המנגנון הטבעי שעלול לצאת משליטה
- "תסמונת החיים היפים": התופעה שגורמת לכם להרגיש שכולם מאושרים ומוצלחים (ורק אתם לא)
להשוואה חברתית יש צדדים שליליים וחיוביים גם יחד. בהיבט החיובי, היא יכולה לעודד אנשים להציב לעצמם מטרות חדשות, לעורר השראה ומוטיבציה, ואפילו רמה בריאה של תחרות שדוחפת אנשים להישגים. ממש כמו המשפט "קנאת סופרים תרבה חוכמה", אנחנו מקנאים באחרים ומשקיעים את המאמצים כדי להשיג את מה שיש להם, ואפילו יותר. בהיבט השלילי, השוואה חברתית עלתה שוב ושוב במחקרים כגורם שפוגע בשלומות (well-being) של אנשים, ובמקרים רבים היא מעלה תחושות שליליות, פוגעת בערך העצמי ומכרסמת בביטחון שלנו.
למרבה המזל, אפשר לטפל בהשוואה החברתית ואפילו לנטרל אותה כמעט לגמרי. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לאבחן את עצמנו ולהבין איזה סוג (או איזה סוגים) של השוואה חברתית פועל עלינו, ולהתאים לכך צעדי מניעה מתאימים.
השוואה מקצועית: המרוץ אחר ההצלחה
השוואה מקצועית מתייחסת להשוואת ההישגים המקצועיים שלנו לאלה של אחרים. אנשים עשויים להשוות משכורות, קידומים, תפקידים או הצלחות עסקיות.
דוגמה: יעל רואה פוסט של חבר לספסל הלימודים על קידום שהוא קיבל בעבודה שלו, ומרגישה תסכול לגבי הקריירה שלה במקצוע. אורי מרגיש מתוסכל כי גילה שעובדת זוטרה ממנו מקבלת משכורת גבוהה יותר.
המלצה להתמודדות: התמקדו בהתקדמות האישית שלכם. הגדירו יעדים אישיים ומדדו את ההצלחה שלכם ביחס אליהם. זכרו שלכל אחד מסלול קריירה ייחודי. הפכו הישגים של אנשים אחרים למקור השראה: אם הם יכולים לקבל משכורת גבוהה יותר, להשיג תנאי עבודה טובים יותר, להתקבל למשרה טובה יותר – גם אתם יכולים.
השוואה חיצונית: מראה מראה שעל הקיר
השוואה חיצונית מתייחסת להשוואת המראה הפיזי שלנו לזה של אחרים. זה יכול לכלול משקל, מבנה גוף, לבוש, או סגנון כללי.
דוגמה: דן גולל את האינסטגרם ומרגיש לא בנוח עם הכרס הקטנה שהחלה לבצבץ כשהוא רואה תמונות של דוגמנים שריריים. רווית מרגישה שהיא לא מספיק יפה / רזה / צעירה (השלימו את החסר) כשהיא גולשת בפרופיל של מותג אופנה.
המלצה להתמודדות: פתחו מודעות לפילטרים ועריכת תמונות ברשתות החברתיות ולתסמונת "החיים היפים", האומרת שאנשים מציגים תוכן שעבר סלקציה קפדנית. התמקדו בבריאות ורווחה במקום במראה חיצוני. אמצו גישה של אהבה עצמית וקבלה. עקבו אחר אנשים שמקדמים ערכים של Body Positivity ותפיסה בריאה יותר של המראה החיצוני. השתמשו באנשים יפים ומצודדים כהשראה, נסו למצוא את הצדדים היפים בכם ואת הנקודות החיוביות בחיצוניות שלכם.
השוואה חומרית: למי יש יותר?
השוואה חומרית מתייחסת להשוואת הרכוש והמעמד החומרי שלנו לזה של אחרים. זה יכול לכלול בתים, מכוניות, חופשות יוקרה, או מוצרי מותגים.
דוגמה: רונית רואה תמונות מחופשה יוקרתית של חברתה ומרגישה קנאה וחוסר סיפוק מהחיים שלה. עמוס מסתכל על השעון הפשוט שלו כשהוא רואה בחור צעיר עם שעון יד יוקרתי. גיתית שמחה מאוד בבית החדש של אחותה, אבל מרגישה קנאה ואכזבה כשהיא חוזרת לבית שלה, שכבר זקוק לשיפוץ.
המלצה להתמודדות: הגדירו ערכים אישיים שאינם תלויים ברכוש חומרי, מצאו מה חשוב לכם ומה מהותי. הגדירו מטרות חומריות שחשובות לכם ותורמות לכם, בלי קשר למה שאחרים חושבים. התמקדו בחוויות ויחסים במקום בצבירת חפצים. זכרו שתמונות ברשתות החברתיות מציגות לרוב רק את הצד הזוהר של החיים ושקל מאוד לקנא במטבח המרווח, בבגדים היוקרתיים ובחופשות של חברי הפייסבוק (למשל) שלנו, מבלי לדעת מה באמת עומד מאחורי הפריים הזה.
השוואה חברתית: הפופולריות כמדד
השוואה חברתית מתייחסת להשוואת המעמד החברתי, מספר החברים, או הפופולריות שלנו לאלה של אחרים.
דוגמה: אבי מרגיש לא מספיק פופולרי כשהוא רואה את מספר העוקבים הגבוה של חבריו ברשתות החברתיות ואת המעורבות שהם מקבלים בזמן שהוא מקושש לייקים. חנית לא מבינה למה ציירת גרועה מקבלת המון תגובות בזמן שהציורים הנפלאים שלה עומדים דוממים בפיד.
המלצה להתמודדות: זכרו שאיכות הקשרים חשובה יותר מכמותם. התמקדו בבניית יחסים משמעותיים במקום בצבירת "חברים" או "עוקבים". הגדירו ערך עצמי שאינו תלוי באישור חיצוני. קבלו משוב מאנשים באמת חשובים, ולא מהקהל הכללי (שלפעמים עושה לייק רק מתוך נימוס, הרגל או קלות דעת).
השוואת יכולות: מה אני יכול לעומת אחרים?
השוואת יכולות מתייחסת להשוואת הכישורים, הכישרונות או ההישגים שלנו לאלה של אחרים.
דוגמה: מיכל צופה בסרטון של אמן מוכשר ביוטיוב ומרגישה מתוסכלת מהיכולות האמנותיות שלה עצמה. שרון משתתף בהרצאה מדהימה ומרגיש מתוסכל כי כישורי הפרזנצטיה שלו הרבה פחות טובים מאלו של המרצה.
המלצה להתמודדות: זכרו שלכל אחד קצב התפתחות משלו. התמקדו בשיפור היכולות שלכם לאורך זמן במקום להשוות את עצמכם לאחרים. חגגו את ההתקדמות האישית שלכם. מצאו יכולות יוצאות דופן שלכם, או טכניקות מיוחדות, או אפילו "שטיקים" קטנים שיהיו רק שלכם. ראו באנשים מקצועיים, בעלי יכולות גבוהות וכישורים מפותחים מקור להשראה, חקרו על אודותיהם, נסו להבין איך הם הגיעו לנקודה אליה הגיעו, מה הדרך שהם עשו ואיזו השקעה הייתה כרוכה בכך.
סיכום
השוואה חברתית היא תופעה אנושית טבעית, אך בעידן הדיגיטלי היא הפכה לאינטנסיבית יותר ולעיתים מזיקה. ההבנה של הסוגים השונים של השוואה חברתית והשפעתם על חיינו היא צעד ראשון בדרך להתמודדות יעילה עם התופעה.
קודם כל, חשוב לזכור שהרשתות החברתיות מציגות לרוב תמונה מסוננת ולא מלאה של חיי האחרים. מאחורי הבית המפואר אולי עומד סיפור מורכב, מאחורי הקוביות בבטן מסתתרות שעות של תסכול ועבודה קשה. אני חושב שכל אדם סוחב על עצמו איזה מטען כזה או אחר, והחיים של כולנו מורכבים ולפעמים קשים. הרשתות מציגות רק את השפיץ של הקרחון, התמונה המלאה היא הרבה יותר מורכבת, וחשוב לזכור את זה.
והכי חשוב להבין שכמו הרבה דברים בחיים שלנו, גם כאן, המפתח להתמודדות מוצלחת טמון ביכולת שלנו לפתח מודעות עצמית, להגדיר ערך עצמי שאינו תלוי באחרים, ולהתמקד בהתפתחות האישית שלנו. במקום להיכנע להשוואה מתמדת, נסו לפתח גישה של הכרת תודה על מה שיש לכם ושל חמלה עצמית. התמקדו בבניית חיים מספקים ומשמעותיים עבורכם, המבוססים על הערכים והשאיפות האישיים שלכם.
זכרו שהחיים אינם תחרות. כל אחד מאיתנו הוא ייחודי עם נקודות חוזק, אתגרים ונסיבות חיים משלו. ההצלחה האמיתית טמונה ביכולת שלנו לחיות חיים אותנטיים ומספקים, ללא צורך מתמיד בהשוואה לאחרים.
