עשרה סוגי עומס מידע שמשפיעים על חייכם יותר ממה שחשבתם

אתם גולשים ברשתות החברתיות רק לכמה דקות, ופתאום אתם מוצאים את עצמכם מוצפים בעשרות פוסטים, תגובות והתראות. או שאתם פותחים את תיבת הדואר האלקטרוני ומוצאים עשרות מיילים שלא נקראו. חלקם חשובים, חלקם מיותרים, ובתוך דקות אתם מרגישים אובדן שליטה. בעידן שבו מידע זמין מכל עבר, עומס מידע הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית שלנו. התופעה אינה חדשה, אך בעידן הדיגיטלי היא קיבלה ממדים חסרי תקדים. עומס מידע לא רק מקשה עלינו לעבד מידע בצורה יעילה, אלא גם משפיע על קבלת החלטות, על הבריאות הנפשית ועל התפקוד היומיומי. במאמר זה נעמיק בסוגים המרכזיים של עומס מידע ונבין כיצד הם משפיעים על חיינו.

עומס מידע כללי

עומס מידע כללי קורה כשכמות המידע הרלוונטי שיש לנו היא כל כך גדולה, שהיא הופכת ממועילה למעמיסה. חשבו על מצב שבו אתם מנסים לבחור ביטוח. אתם מקבלים עשרות הצעות שונות, קוראים השוואות בין חברות ביטוח, ואז צוללים לדפים עם "האותיות הקטנות". במקום לעזור לכם להחליט, המידע גורם לכם להרגיש מבולבלים ואובדי עצות. בעידן שבו הכל נגיש בלחיצת כפתור, קל מאוד להגיע לנקודה שבה העודף פוגע ביכולת לקבל החלטה מושכלת. זה בדיוק הרגע שבו המידע הופך מגורם חיובי לשלילי והוא עשוי לגרום לנו להימנע מהמידע או מהפעולה שהתכוונו לעשות.

עומס קריאה (Reading Overload)

עומס קריאה מתרחש כשכמות הטקסטים שצריך לקרוא ולהבין פשוט משתלטת עלינו. דמיינו שאתם סטודנטים לקראת מבחן סמסטר, ויש לכם רשימה של עשרים מאמרים לקרוא בתוך שבוע. אתם מתחילים עם כוונות טובות, אבל ככל שהעמודים מצטברים, תחושת ההצפה גוברת, ואתם לא זוכרים מה קראתם בעמוד הראשון כשאתם מגיעים לעמוד האחרון. עומס הקריאה לא רק פוגע ביכולת להתרכז ולהבין, אלא גם מייצר תחושת תסכול שמובילה לדחיינות או לקריאה שטחית שלא מספקת את המידע הנדרש. עומס קריאה משפיע גם על חיי היומיום של אנשים שאינם סטודנטים. לדוגמה, חשבו על אמא שמנסה להבין איזה תחליף מזון לתינוק הכי טוב. היא מתחילה לקרוא סקירות, המלצות בפורומים, מאמרים מדעיים ותוויות על האריזות בחנות. ככל שהיא קוראת יותר, כך היא מוצאת יותר מידע סותר ומבלבל. במקום להרגיש בטוחה בבחירה שלה, היא מוצאת את עצמה משותקת מהעומס, לא בטוחה מה באמת הכי טוב עבור הילד שלה. עומס כזה לא רק מקשה על קבלת ההחלטה, אלא גם עלול לייצר לחץ מיותר.

עומס תקשורתי (Communication Overload)

עומס תקשורת קורה כשאנחנו מוצפים במסרים מכל כיוון: מיילים, הודעות טקסט, שיחות טלפון, התראות ברשתות החברתיות ועוד. דמיינו עובד שמתחיל את היום עם תיבת דואר נכנס מפוצצת במיילים, מקבל עשרות הודעות בוואטסאפ בקבוצות העבודה, ותוך כדי גם מתמודד עם שיחות טלפון בלתי פוסקות. כשכל זה קורה במקביל, קשה להתמקד במשימות החשובות באמת. עומס התקשורת הזה לא רק פוגע בפרודוקטיביות, אלא גם מעלה תחושת סטרס ותחושת אובדן שליטה, כאילו אנחנו לא מצליחים להשתלט על כל הדרישות שמופנות אלינו.

עומס קוגניטיבי (Cognitive Overload)

עומס קוגניטיבי מתרחש כשיש יותר מדי מידע לעבד, והמוח פשוט "מתעייף" מלנסות לעשות סדר. דמיינו שאתם מנסים ללמוד להשתמש באפליקציה חדשה לעבודה, ובמקביל לקבל הנחיות מהמנהל, לקרוא מדריך עבה ולענות על שאלות מהצוות. כמות המידע שדורשת עיבוד עולה על היכולת של המוח שלכם להתרכז, ואתם מתחילים לעשות טעויות או פשוט להרגיש שאתם לא מסוגלים להמשיך. העומס הקוגניטיבי הזה יכול לגרום לתחושת תסכול, תשישות מנטלית, ולעיתים גם להפחתת יעילות וקושי ללמוד דברים חדשים. עומס קוגניטיבי יכול להתרחש גם כאשר צוללים לעומק של נושא מסויים, למשל, כשאתם כותבים עבודה ללימודים. אתם קוראים מחקרים, אולי אפילו ספרים, צופים בסרטונים, ומהר מאוד מגלים שהמידע לא בהכרח מתחבר, לפעמים מלא בסתירות. במקרים כאלו, נחוש מעין 'ערפל' במוח, הקליטה שלנו תרד, הזיכרון ייפגע, ומהר מאוד נאבד את הקשב שלנו ואת הריכוז.

עומס מידע חברתי (Social Media Overload)

עומס מידע חברתי קורה כשאנחנו מוצפים בתוכן ובאינטראקציות ברשתות החברתיות. בגלילה שגרתית בפייסבוק או אינסטגרם, אתם רואים עשרות פוסטים, סטוריז, תגובות והתראות. בתוך דקות, המוח מנסה לעבד תמונות מחופשה של חברים, עדכונים חדשותיים, המלצות על ספרים, וביקורות על מסעדות. התחושה היא של עומס בלתי נגמר, שמוביל לעייפות ולתשישות רגשית. לדוגמה, אדם שמבלה שעות ברשתות החברתיות עלול להרגיש שהוא מפספס דברים חשובים או לא מספיק "להיות בעניינים," מה שמגביר את הלחץ החברתי ואת תחושת העומס. במקום ליהנות מהתוכן, אנחנו נשאבים לתחושת הצפה שלא נותנת מנוחה. עומס כזה יכול לעורר תחושה של חרדת החמצה (פומו), וגם תחושות קשות של השוואה חברתית.

זיהום מידע (Information Pollution)

זיהום מידע מתרחש כשאנחנו נחשפים למידע מיותר, מטעה או לא רלוונטי שמפריע לנו להתמקד במה שבאמת חשוב. זה בטוח קרה לכם כבר בעבר. אתם עורכים חיפוש בגוגל אחרי משהו, למשל, מתכון פשוט לעוגה, אבל במקום להגיע למידע שאתם צריכים, אתם מוצאים עשרות דפים מלאים בפרסומות, תוכן שיווקי, וחוות דעת לא ברורות. במקום להקל עליכם, זיהום המידע רק מוסיף בלבול ותסכול. זיהום מידע נפוץ במיוחד בעידן הרשתות החברתיות, שבהן תוכן כוזב וקליקבייטים מופצים במהירות, מה שעלול להוביל אותנו להחלטות שגויות או פשוט לבזבוז זמן יקר על מידע חסר תועלת.

עייפות מידע (Information Fatigue)

עייפות מידע היא סימפטום לעומס מידע, והיא מתרחשת כאשר חשיפה מתמשכת לכמויות גדולות של מידע מובילה לתשישות נפשית ופיזית. אדם שעוקב אחר החדשות ללא הפסקה, בין אם בטלוויזיה, באתרים או ברשתות החברתיות, עשוי להרגיש מותש מהמחשבה על כמות האירועים שהוא צריך לעקוב אחריהם. התחושה יכולה להיות משתקת, עם קושי לעכל את המידע או לקבל החלטות בעקבותיו. במקום להרגיש מעודכן, עייפות המידע גורמת לתחושת עומס ולעיתים אף להתנתקות מוחלטת ממקורות מידע. בעיקר במדינה טעונה ומתוחה כמו ישראל, המלאה בקונפליקטים צבאיים, ביטחוניים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים, עייפות מידע היא כמעט בלתי נמנעת. הדרך להתמודד איתה תהיה לקחת הפסקה ואפילו לשקול "ניקוי דיגיטלי", עליו תוכלו לקרוא כאן.

חרדת ספריה (Library Anxiety)

זו וריאציה ייחודית של עומס מידע, התוקפת בעיקר סטודנטים ותלמידים – אבל לא רק. חרדת ספריה היא תחושת אי-נוחות או לחץ שמופיעה בעת שימוש במשאבי מידע, בעיקר בספריות או במאגרים דיגיטליים. אדם שניגש לספריה אוניברסיטאית במטרה למצוא חומר לעבודה אקדמית עשוי לחוות בלבול מול המדפים העמוסים, הקטלוגים המורכבים, או המאגרים המקוונים שמכילים מאות מאמרים רלוונטיים. התחושה שהוא לא יודע היכן להתחיל, ומה באמת נחוץ לו, עלולה להוביל לאי-עשייה, לעיכוב בהשלמת המשימה או לחיפוש לא אפקטיבי שמבזבז זמן רב. במקום לשמש כמשאב מועיל, הספריה הופכת לגורם מעיק ומלחיץ. חרדת ספריה אינה מוגבלת רק לספריות אקדמיות. היא עשויה להופיע גם בסיטואציות יומיומיות, כמו ביקור בספריה עירונית בחיפוש אחר ספרי קריאה לילדים. הורה שמגיע לספריה ורואה מדפים על גבי מדפים עמוסים בספרים, ללא הדרכה או סדר ברור, עלול להרגיש מוצף. הרצון למצוא את הספרים המתאימים לגיל או לתחומי העניין של הילדים נתקל בכמות מידע שמרגישה בלתי נגישה, והחוויה שבמקום להיות מהנה הופכת למעיקה ומבלבלת.

מתח מידע (Infostress)

מתח מידע הוא הלחץ הנפשי שנגרם כתוצאה מהצורך להתמודד עם כמות גדולה של מידע בזמן קצר. לדוגמה, עובד שמנהל פרויקט מורכב מקבל מיילים דחופים, עדכונים על שינויים בתוכנית, ותזכורות על פגישות קרובות, וכל זה בתוך שעה אחת. התחושה שהמידע זורם ללא הפסקה ושהוא חייב להגיב במהירות לכל פנייה גורמת ללחץ מתמשך, לעיתים עד כדי שחיקה. במקום שהמידע ישמש ככלי עזר, הוא הופך לעומס רגשי שמקשה על הריכוז והביצוע.

עומס טכנולוגי/מידע דיגיטלי

עומס טכנולוגי מתרחש כאשר טכנולוגיות חדשות נכנסות לחיינו בקצב מהיר, ומשנות את האופן שבו אנו מתנהלים. מדובר במכשירים, אפליקציות וכלי תוכנה מתקדמים, כמו כלי בינה מלאכותית ליצירת תוכן, תכנון פרויקטים או ניתוח נתונים, שמגיעים עם שפע אפשרויות, אך גם עם עקומת למידה גבוהה. לדוגמה, עובד שמנסה לשלב כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT או MidJourney בתהליכי העבודה היומיומיים עשוי להרגיש מוצף מהמגוון העצום של הפונקציות, מהעדכונים התכופים ומהצורך להבין כיצד לשלב אותם ביעילות במערכות קיימות. במקום שהטכנולוגיות יפשטו את המשימות, הן עלולות להרגיש כמו מקור נוסף לעומס ולקושי. החוויה הופכת למתסכלת, במיוחד אם אין מספיק זמן ללמוד את הכלים או אם הם מייצרים מידע נוסף שצריך לעבד.

סיכום

לכל סוג של עומס מידע ולכל סימפטום שהוזכר במאמר יש פתרון מותאם משלו, מאסטרטגיות סינון מידע ועד טכניקות לניהול זמן ומודעות. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עומס מידע היא לזהות את מקור הבעיה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים. למשל, עבור עומס תקשורת ייתכן שהפחתת התראות תספיק, בעוד שעומס קוגניטיבי עשוי להצריך חלוקה טובה יותר של משימות. מעבר לכך, טיפוח הרגלים כמו מיינדפולנס ושיפור אוריינות דיגיטלית יכולים לעזור להחזיר שליטה על כמות המידע שאנו צורכים, וליצור איזון בריא יותר בין הצפה להתמקדות במה שחשוב באמת.

לקריאה נוספת

Belabbes, M. A., Ruthven, I., Moshfeghi, Y., & Rasmussen Pennington, D. (2023). Information overload: a concept analysis. Journal of Documentation, 79(1), 144-159.

Bawden, D., & Robinson, L. (2020). Information overload: An overview.

Hoq, K. M. G. (2014). Information overload: Causes, consequences and remedies-A study. Philosophy and progress, 49-68.